בריטניה מחריפה את העימות המדיני עם ישראל: שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז היום (ג') בפרלמנט בלונדון על שורת סנקציות חדשות נגד גורמים הקשורים להרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. המהלך הבריטי מתמקד, בין היתר, בבנייה באזור E1 - אזור שנמצא במחלוקת חריפה בין ישראל למדינות מערביות.
עלול לפגוע במאמצים להקמת מדינה פלסטינית
אל המהלך הצטרפו שורה של מדינות נוספות: איסלנד, אירלנד, בריטניה, דנמרק, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה. כולן הודיעו כי הן מאשרות את כוונתן להטיל סנקציות או לתמוך בסנקציות אירופיות על סחר במוצרים עם התנחלויות "שאינן חוקיות על פי המשפט הבינלאומי", או שהן בוחנות באופן פעיל צעדים אלה ונוספים, בהתאם להליכים הלאומיים שלהן.
לדברי הבריטים, הבנייה ב-E1 עלולה לפגוע ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית ולסכל את האפשרות למימוש פתרון שתי המדינות. במקביל, בריטניה הודיעה על צעדים נגד חברות ויחידים המעורבים בבנייה, בתשתיות, במימון ובנדל"ן הקשורים להתנחלויות.
"המחלוקת אינה עם העם בישראל"
בנאומו בפרלמנט ביקש מיליבנד להדגיש כי המהלך אינו מכוון נגד ישראלים או נגד עצם קיומה של מדינת ישראל. "לכל מי שמטיל ספק בזכותה של ישראל להתקיים - אתם טועים", אמר שר החוץ הבריטי. הוא אף הצהיר: "אני גאה ביהדות שלי ובתמיכה הבלתי מעורערת שלי בישראל".
עם זאת, מיליבנד תקף את מדיניות הממשלה הישראלית ואמר כי "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, אלא עם התנהלות הממשלה שלו". שר החוץ הבריטי הוסיף כי בריטניה וישראל ימשיכו לשתף פעולה בנושאי ביטחון בעלי אינטרס משותף. במקביל, הוא התייחס גם למלחמה בעזה וטען כי לחמאס לא יכול להיות תפקיד בשלטון העתידי ברצועה ועליו למסור את נשקו.
אלה הסנקציות שעליהן הכריזה בריטניה
במסגרת המהלך הבריטי יוקם משטר סנקציות חדש נגד חברות ויחידים שלטענת בריטניה מסייעים להרחבת ההתנחלויות. בין הצעדים שעליהם הוכרז: סנקציות נגד חברות ויחידים המעורבים בבנייה, תשתיות, מימון ופעילות נדל"ן הקשורה להתנחלויות; איסור יבוא של סחורות מההתנחלויות שאותן בריטניה מגדירה כבלתי חוקיות בשטחים הכבושים; והגבלות על יצוא נשק וציוד שלטענת בריטניה עשויים לתרום באופן משמעותי ל"כיבוש". החקיקה צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.
כאמור, בריטניה אינה פועלת לבדה. יחד איתה הצטרפו למהלך 11 מדינות נוספות. בהצהרה המשותפת טענו המדינות כי הרחבת ההתנחלויות והקידום של פרויקט E1 פוגעים, לטענתן, בסיכוי להקמת מדינה פלסטינית ובפתרון שתי המדינות. לצד הביקורת על ישראל, המדינות הדגישו כי הן מכירות באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל, גינו את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והתחייבו להיאבק באנטישמיות.
E1 במוקד העימות
אזור E1, הנמצא בין ירושלים למעלה אדומים, הפך בחודשים האחרונים לאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בין ישראל למדינות המערב. מדינות אירופה וקנדה טוענות כי בנייה באזור עלולה לנתק בין חלקים שונים של יהודה ושומרון ולפגוע ברצף הטריטוריאלי הנדרש, לשיטתן, להקמת מדינה פלסטינית.
כבר בחודש אוגוסט פרסמו בריטניה, קנדה, נורווגיה והולנד, לצד גרמניה, צרפת ואיטליה, הודעה נגד קידום המכרזים באזור E1. המדינות הגדירו את המהלך "בלתי מקובל" וקראו לישראל לחזור בה.
סמוטריץ' ובן גביר מגיבים בחריפות
בישראל כבר נשמעו תגובות חריפות למהלך הבריטי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את בריטניה וקרא לגרש את השגריר הבריטי מישראל "עוד הערב". לדברי סמוטריץ', ישראל לא צריכה להסכים להיות "אסקופה נדרסת" של ממשלה בריטית שאותה הגדיר כאנטישמית.
גם השר איתמר בן גביר קרא לתגובה ישראלית חריפה. בציוץ שפרסם בספרדית הציע להטיל סנקציות על בריטניה, ואף התייחס למחלוקת סביב איי פוקלנד. בן גביר כתב כי על ישראל להכיר באיים כשטח ארגנטינאי "כבוש" ולהטיל סנקציות על בריטניה כל עוד, לדבריו, הכיבוש נמשך.