עם החזרה לספסל הלימודים באקדמיה ללשון העברית פותחים את הילקוט ועושים לנו סדר במילים שמלוות את יום-יומנו. מאיפה הגיע הקלמר, למה אין עופרת בעיפרון, ואיך כריך של ארוחת עשר קשור דווקא להלל הזקן וללורד בריטי? הנה המקורות המפתיעים, הפירושים המרתקים והגלגולים ההיסטוריים של ציוד בית הספר שכולנו מכירים
רשימת הציוד של האקדמיה
טאבלט - מחשב לוח! מחשב נייד עשוי משְטח אחד ומופעל במגע. המילה tablet מתגלגלת מן τάβλα ביוונית, tabula בלטינית, במשמעות 'לוח כתיבה'.
מַדְגֵּשׁ - החלופה העברית למרקר היא מדגש - כלי כתיבה בעל קצה רחב ספוג בדיו בצבע זוהר ושקוף שנועד להדגשת מילים או קטעים בטקסט.
קלסר - עוקדן! את התיק בעל קַשתוֹת המתכת הנפתחות להכנסת ניירות ולהוצאתם מכנים רבים בשמו הלועזי קְלָסֵר, אך בעברית התיק הזה נקרא עוֹקְדָן או אוֹגְדָן.
עיפרון - המילה עִפָּרוֹן חודשה לפני כמאה שנה והחליפה את הצירוף 'עט עופרת' (אם כי החומר שממנו עשוי מילוי העיפרון הוא גרפיט ולא עופרת).
כריך - המילה כָּרִיךְ נוצרה בעברית החדשה, אך ההשראה לה הייתה ה'כורך' של הלל הזקן, כמתואר בהגדה של פסח: "כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים: היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד". הסנדוויץ' האנגלי אף הוא מקורו בשם אדם: הלורד מסנדוויץ' שהיה מהמר כפייתי ואכל כריכים בחופזה (במקום להתיישב לארוחה) כדי שלא לחדול מהימוריו.
קלמר - הקלמר הגיע אלינו מן המילה קלמרין שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית. קלמרין קשורה לקולמוס (גם היא מיוונית), ופירושה נרתיק לקולמוסים, לקני כתיבה. גם המילה הערבית קַלַם (עט) מקורה במילה קולמוס היוונית.
מַחְבֶּרֶת - מרחק רב יש בין המחברת הראשונה למחברת בת ימינו. במקרא 'מחברת' היא חיבור של יריעות בד. שורש המילה הוא כמובן חב"ר והוראתו היסודית היא צירוף ואיחוד.
לכל מי שמרגיש שהתיק שלו שוקל כמו אבנים, באקדמיה ללשון העברית מזכירים שאתם בחברה טובה. הילקוט הראשון המוזכר בהיסטוריה אכן הכיל אבנים אמיתיות - כפי שמסופר על דוד המלך לפני הקרב מול גוליית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט".