מערכת החינוך הישראלית מתמודדת עם נתונים מדאיגים: מחקר חדש של מוסד "שורש" למחקר כלכלי־חברתי מצא כי המורים בישראל מדורגים במקום ה־17 מתוך 20 מדינות מפותחות שנבדקו במסגרת סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC, שנערך בשנים 2022-2023.
המחקר, שנערך על ידי ד"ר יעל מלצר, בחן את רמת המיומנויות של מורים בישראל בהשוואה לעמיתיהם במדינות מפותחות אחרות. הממצאים מצביעים על פער משמעותי לא רק מול המורים בחו"ל, אלא גם ביחס לאקדמאים ישראלים שעובדים מחוץ למערכת החינוך.
בישראל התמונה הפוכה
אחד הממצאים המרכזיים במחקר נוגע כאמור להשוואה בין מורים לבין בעלי תארים אקדמיים במקצועות אחרים. בעוד שבמדינות ה־OECD המורים מחזיקים בממוצע במיומנויות גבוהות במעט משל אקדמאים אחרים, בישראל התמונה הפוכה.
בקרב גברים בעלי השכלה אקדמית, הישגי המורים נמוכים ב־7.3% מאלו של אקדמאים המועסקים במקצועות אחרים. בקרב נשים עומד הפער על 2.6% לרעת המורות. גם שיעור בעלי התארים המתקדמים נמוך יותר בישראל: רק 37% מהמורים מחזיקים בתואר שני, לעומת 49% בממוצע במדינות ה־OECD.
הפער החריף ביותר: מדעים וטכנולוגיה
הנתונים הופכים מטרידים במיוחד כשבוחנים את תחומי ה־STEM - מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. דווקא בתחומים שאמורים להכשיר את תלמידי ישראל לשוק העבודה העתידי, נמצא פער משמעותי בין מורים לבין אקדמאים בעלי רקע דומה שאינם עוסקים בהוראה.
במבחני המיומנויות נמצא כי הפער מגיע ל־14.4% באוריינות קריאה, ל־10.3% במתמטיקה ול־15.9% ביכולת לפתור בעיות. המשמעות היא שמורים בעלי השכלה אקדמית בתחומי המדע והטכנולוגיה מציגים רמת מיומנות נמוכה משמעותית מזו של בעלי השכלה דומה שבחרו בקריירה מחוץ למערכת החינוך.
הפערים בין המגזרים נחשפים
המחקר בחן גם את ההבדלים בין זרמי החינוך בישראל. בראש הדירוג נמצאים המורים בחינוך הממלכתי־דתי, עם ציון של 271, ואחריהם המורים בחינוך הממלכתי עם 268. אלא שגם הנתונים הגבוהים יותר בישראל עדיין נמוכים מהממוצע במדינות ה־OECD, שעומד על 281. בתחתית הדירוג נמצאים המורים בחינוך החרדי, עם ציון של 261, והחינוך הערבי, שבו הציון נמוך במיוחד ועומד על 228.
ממצא נוסף שעשוי לעורר דאגה במערכת החינוך קשור למורים בגיל הרך. לפי המחקר, הם נמצאים בתחתית דירוג המיומנויות בין קבוצות המורים שנבדקו. ציוני המורים בגיל הרך נמוכים בכ־10% בקריאה ובכ־9% במתמטיקה בהשוואה למורי החטיבה העליונה, שהציגו את רמות המיומנות הגבוהות ביותר. לדברי ד"ר מלצר, מדובר בנתון משמעותי במיוחד משום שהשנים הראשונות בחייו של הילד הן תקופה קריטית להתפתחות הקוגניטיבית ולהמשך הישגיו הלימודיים.
"המערכת מתקשה למשוך אקדמאים בעלי כישורים גבוהים"
פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש, סבור כי הנתונים מצביעים על צורך בשינוי עמוק באופן שבו ישראל מכשירה, מגייסת ומשמרת מורים. לדבריו, יש לבחון מחדש את תנאי הקבלה להכשרת מורים ולהעניק משקל משמעותי יותר ליכולות ולכישורים של המועמדים.
אחת האפשרויות שהעלה היא מסלול שבו המועמד רוכש תחילה תואר אקדמי בתחום ידע מסוים ורק לאחר מכן עובר הכשרה להוראה. במוסד שורש מדגישים כי לצד שינוי מדיניות הגיוס והתגמול של מורים, נדרשת השקעה ממוקדת גם בחינוך הערבי ובגיל הרך. אחרת, מזהירים שם, הפערים בין מערכת החינוך הישראלית למדינות המפותחות עלולים להמשיך ולהתרחב.