נתונים חדשים שגיבש אגף התקציבים במשרד האוצר ופורסמו הערב (ד') בחדשות 12 חושפים פערים משמעותיים בין הציבור החרדי לבין שאר הציבור היהודי בכל הנוגע לזכאות להטבות כלכליות מהמדינה. הנתונים הוצגו במסגרת דיון שקיימה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בנושא אכיפת חובת הגיוס על בני ישיבות, ועומדים ברקע ההחלטה לבחון הרחבה של הסנקציות הכלכליות האישיות נגד משתמטים.
סיכוי גבוה יותר
לפי הנתונים, למשקי בית חרדיים סיכוי גבוה בהרבה ליהנות משורה של הטבות ממשלתיות. כך למשל, הסיכוי לקבל סבסוד למעונות יום עומד על 28% לעומת 4% בלבד בקרב משקי בית יהודיים שאינם חרדיים. בתוכנית הצהרונים "ניצנים" הפער גדול אף הוא - 64% לעומת 9%. גם בהנחות בארנונה (72% לעומת 17%) ובהנחות בתחבורה הציבורית (95% לעומת 23%) נרשמים פערים משמעותיים.
גם בתחום הדיור מציגים הנתונים הבדלים בולטים. הסיכוי של משק בית חרדי להיות זכאי למשכנתה בתנאים מועדפים גבוה פי 12 מזה של משק בית יהודי שאינו חרדי - 24% לעומת 2%. במענקי רכישת דירה בפריפריה ובסיוע בשכר דירה ארוך טווח הפער מגיע לפי 21: 21% מהמשפחות החרדיות זכאיות לעומת 1% בלבד בקרב שאר הציבור היהודי. בתוכניות "דירה בהנחה" הפער קטן יותר - 21% לעומת 18%.
באוצר מסמנים את ההטבות שיוכלו להישלל ממשתמטים
הנתונים, המתייחסים לשנת 2022, שימשו בסיס לדיון על הרחבת האכיפה הכלכלית כלפי חייבי גיוס שאינם מתייצבים לשירות. לפי מסמך סיכום הדיון, במשרד האוצר סבורים כי שלילת הזכאות לתוכנית הצהרונים "ניצנים" עשויה להיות כלי אפקטיבי במיוחד לעידוד גיוס, ולכן הומלץ לבחון את שלילת ההטבה כבר בשנת הלימודים הקרובה.
בנוסף, הוחלט לבחון צעדים נוספים, ובהם הסיוע בשכר הדירה של משרד הבינוי והשיכון. במסמך צוין כי הצעדים שננקטו בשנה האחרונה - בהם הוצאת צווי גיוס לכלל חייבי הגיוס והחמרת האכיפה הכלכלית-אישית - הביאו לעלייה במספר המתגייסים, וכעת נשקלת הרחבתם להטבות נוספות.