יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע היום (ג') כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות ורשימות מועמדים לא יוכלו עוד להעביר למפלגותיהם בזמן אמת מידע על זהות האזרחים שכבר הגיעו להצביע. ההחלטה משנה את אופן ההתנהלות שהיה נהוג במערכות בחירות קודמות ומגבילה את השימוש במידע שנאסף במהלך יום הבחירות.
הדיווח על עצם ההצבעה - פגיעה בפרטיות
במרכז ההחלטה עומד האיסור על שימוש ביישומונים שבאמצעותם עודכנו מטות הבחירות אילו בעלי זכות בחירה כבר הצביעו. מידע זה אפשר למפלגות לזהות מי טרם הגיע לקלפי, ליצור עמו קשר ולהפעיל את מערך "המרצת מצביעים", שנחשב במשך שנים לאחד הכלים המרכזיים של מטות הבחירות ביום ההצבעה.
השופט סולברג קבע כי עצם המידע על השתתפותו של אדם בבחירות, לצד פרטים נוספים כמו מועד ההצבעה או סוג הקלפי שבה הצביע, מהווים מידע פרטי המוגן לפי חוק הגנת הפרטיות. עוד נקבע כי נציגי המפלגות נחשפים למידע הזה רק במסגרת תפקידם בקלפי, ולכן אינם מוסמכים להעבירו לגורמים מפלגתיים לצורך פעילות פוליטית, כל עוד אין לכך הסמכה מפורשת בחוק.
ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הדיווח בזמן אמת באמצעות יישומונים פוגע בזכות לפרטיות ואף מערער את עקרון חשאיות הבחירות.