בבוקר שאחרי חשיפת המחלה הקשה של אשתו, ואחרי הראיון שהעניק ל"עובדה", הפוליטיקאי בני גנץ התייחס לכך בפוסט שהעלה לחשבון הרשמי שלו ברשת. לצד תמונה שוברת לב שלו יחד עם אשתו רויטל, ככל הנראה מימים טובים יותר, הוא סיפר על הקושי העצום עם התמודדות מחלת האלצהיימר של רעייתו.
ידעתי לא מעט קרבות בחיי - כאיש צבא ולאחר מכן גם בשדה הפוליטי. כלוחם, כבר מהימים הראשונים למדתי שאין קרב שאי אפשר לנצח, ואין יעד שאי אפשר לכבוש. עד הקרב ההוא, שהתחיל לפני יותר משש שנים.
"את רויטל, אהבת חיי, אם ילדיי והשותפה שלי לחיים, הכרתי לפני 40 שנה, כשהייתי סמג"ד בצנחנים. מאז אנחנו צועדים יחד במסע חיים בלתי רגיל. היינו יחד ברגעים הכי קריטיים, בצמתים המכריעים של החיים. את כל ההחלטות קיבלנו יחד. חצינו יבשות, ידענו רגעי אושר וגם רגעים מאתגרים. צמחנו כזוג וכבני אדם, ויחד הקמנו בית והבאנו לעולם ארבעה ילדים, שהם הגאווה של חיי. של חיינו".
לדבריו, את היום הארור על גילוי המחלה, כשהעתיד לא ברור, הוא לא ישכח לעולם. "אלצהיימר היא מחלה קשה. ובכנות, לעיתים גם מבישה. מחלה שהפכה את החיים שלי ושל ילדיי האהובים, ושינתה ללא היכר את חייה של רויטל. היא שינתה את הבית ואת הנפש של כולנו. במשך תקופה ארוכה ניסיתי למצוא דרך לנצח את הקרב הזה, עד שהבנתי שאני לא יכול. לא את הקרב הזה.
את זה לא מנצחים - עם זה לומדים לחיות".
חששתי על הילדים שלנו ועל המשפחה
למדתי מחדש לחיות לצד האישה שהיא אהבת חיי. למדתי מחדש לתקשר איתה, לדבר איתה, לגרום לה לחייך, להקשיב לה - לפעמים גם בלי מילים. למדתי לחיות עם השינויים, בגוף ובנפש. לחיות ולקבל את העובדה שהאדם הכי קרוב אליי הולך ומשתנה מול עיניי במהירות, ולי אין יכולת לעצור את זה. למדתי להעריך את הדברים הקטנים - כל רגע של יחד, כל חלון קטן של צלילות שמופיע לפתע, כל חיוך.
"לא היה לי פשוט לצאת החוצה עם הסיפור שלי ושל רויטל. חששתי על הילדים שלנו, על המשפחה, עליה. אבל החלטנו יחד שהגיע הזמן. רויטל היא רק שלנו, אבל הסיפור שלה הוא גם סיפורם של רבים אחרים". כזכור, חשיפת האירוע המשפחתי המורכב עוררה עליו ביקורת רבה בשל הסמיכות למועד הבחירות.