מאחורי הקלעים של המלחמה מול איראן התגבשה יוזמה חריגה במיוחד: הצבתו מחדש של מחמוד אחמדיניג'אד בעמדת הנהגה בטהראן. ישראל וארה"ב בחנו אפשרות לקדם את הנשיא האיראני לשעבר, אף שבעבר נחשב לאחד הקולות הקיצוניים ביותר נגד וושינגטון וירושלים, כך פורסם בניו יורק טיימס. גורמים אמריקניים רשמיים וגורם המקורב לאחמדיניג'אד תיארו כיצד התוכנית החלה להתפרק כבר בימיה הראשונים של הלחימה.
לפי הדיווח, התקיימו מגעים והתייעצויות עם אחמדיניג'אד עצמו סביב האפשרות להפלת המשטר. עוד נטען בפרסום כי חיל האוויר תקף את ביתו בטהראן במסגרת ניסיון לחלץ אותו מהמעצר בית שבו הוחזק. על פי אותם גורמים, היעד בתקיפה היה השומרים שהוצבו במקום. במהלך הפעולה נפצע אחמדיניג'אד, אך שרד את האירוע.
בעקבות התקיפה החל הנשיא לשעבר להטיל ספק במהלך כולו, כך לפי המקורות ששוחחו עם העיתון. מאז אותו אירוע הוא לא הופיע בפומבי, ולא נמסר מידע רשמי על מצבו או מיקומו. בימים הראשונים של "שאגת הארי" נפוצו באיראן ובמדינות נוספות באזור דיווחים שלפיהם חוסל בביתו יחד עם אנשיו, אולם בהמשך הבהיר גורם ישראלי: "ככל הידוע לנו, הוא לא חוסל בתקיפה".
דיווח מפתיע על הנשיא לשעבר
האפשרות לקדם דווקא את אחמדיניג'אד נתפסת כמהלך חריג ומפתיע במיוחד. במהלך כהונתו בין 2005 ל-2013 בלט בקו התקיף שהוביל נגד ישראל וארה"ב, תמך בתוכנית הגרעין האיראנית והוביל דיכוי קשה של מחאות פנימיות. בין ההתבטאויות המזוהות איתו במיוחד הייתה הקריאה "למחוק את ישראל מהמפה". עם זאת, לאחר שסיים את כהונתו החל למתוח ביקורת פומבית גם על הנהגת איראן ועל עלי חמינאי, מה שהוביל את המשטר לראות בו גורם מערער יציבות.
ברקע הפרסום נשאלה דוברת הבית הלבן אנה קלי על מטרות המבצע האמריקני באזור. בתגובה אמרה: "מההתחלה, הנשיא טראמפ היה ברור לגבי מטרות מבצע 'זעם אפי': השמדת הטילים הבליסטיים של איראן, פירוק מתקני הייצור שלהם, הטבעת חיל הים שלהם והחלשת השלוחות שלהם. צבא ארה"ב עמד בכל היעדים ואף מעבר לכך, וכעת המשא ומתן מתמקד בהסכם שיביא לסיום היכולות הגרעיניות של איראן לתמיד".
אחמדינג'אד נבחר לנשיאות איראן ב-24 ביוני 2005 לאחר שניצח בסיבוב השני את אכבר האשמי רפסנג'אני עם 61.69% מהקולות. מערכת הבחירות לוותה בטענות לזיופים ובביקורת על "מועצת שומרי החוקה", שאישרה רק שבעה מועמדים מתוך כמעט אלף שנרשמו. למרות זאת, הוא הצליח לבסס תמיכה רחבה בקרב שכבות חלשות באיראן, בין היתר בזכות תדמית עממית ואורח חיים שנתפס כצנוע ולא מושחת.