רוב הדיון סביב סוגיות כוח האדם בצה"ל נסוב סביב העומס על משרתי המילואים ועל מיצוי הגיוס מקרב החברה החרדית. מאמר חדש בכתב העת הצה"לי "מערכות" מכניס לדיון גם את מסלול ההסדר וטוען כי "נוצר מצב שבו מסלול שנועד להיות מנוע צמיחה הופך לגורם מגביל".
המאמר נכתב על ידי סא"ל ספיר ברבי, סגנית קצין משאבי האנוש הפיקודי של פיקוד מרכז ופורסם בגיליון 509 של כתב העת של צה"ל. כותרת המאמר היא "השלם זקוק לסך חלקיו: מיצוי מסלול ישיבות ההסדר במערך הלחימה" וסא"ל ברבי סוקרת בו את מערך ההסדר וכותבת כי "מבט מעמיק" על המערך "מעלה בעיות מהותיות המחייבות התערבות".
נוצרו עודפים של תלמידי ההסדר - הפתרון ביחידות המעורבות
לפי ברבי, מתרחשים במקביל שני תהליכים: צמיחה במספרים של מסלול ההסדר, לצד מגבלות על השיבוץ שלהם. הביינישים מתגייסים במרץ ואוגוסט (מחזור קטן בנוב), במסגרת של מחלקות בייניש שדורשות תנאים מיוחדים. לדוגמא, אחת המגבלות היא שירות משותף עם לוחמות - מהלך שהתבצע בתותחנים ואיסוף קרבי ושירות הביינישים בו הופסק בשנת 2020. ברבי חושפת במאמר כי בשנתון 2024 נוצרו עודפים של תלמידי מסלול שהתגייסו ללחימה. "צמצום מרחב השיבוץ הוביל להגדשת הסאה ביעדים הקיימים ולעודפים שלא התכוונו אליהם. [...] הרחבת יעדי שיבוצם תיאלץ להיעשות ביחידות מעורבות - מסגרות שהם אינם משרתים בהן כיום".
אחת הטענות העיקריות נגד המסלול הוא השירות הפעיל המקוצר ממנו נהנים הביינישים. "משך השירות הפעיל הקצר המחייב תחלופה והכשרת כוח אדם תכופות מדי שנה", כותבת ברבי. "משך השירות הפעיל אינו מתכנס במחזוריות שיבוץ הלחימה, מייצר נפילות סד"כ ומקשה בשמירה על רציפות תפקודית".
הפתרונות: הארכת שירות ופיצול ישיבות ההסדר
אחרי הצגת הבעיות, עוברת סא"ל ברבי להצגת אפשרויות לפתרון. כיום מתגייסים הביינישים במתכונת של מחלקות, היא מציעה להרחיב את המסגרת ולגייסם כפלוגות בייניש - מהלך שיחייב להאריך את השירות הפעיל ל-20 חודשים במינימום. פתרון נוסף שהיא מציעה הוא הרחבת הפיילוט, במסגרתו מקיימים 6 חודשי הכשרה ו-12 חודשי שירות מבצעי במסגרתו יתגייסו מדי שנה במחזור גיוס מרץ פלוגת ביינישים.
הצעות נוספות קשורות למאמצים לגיוס חרדים: ניצול הפלטפורמות הטכניות שנועדו לגיוס חרדים לטובת הביינישים, וגם השתלבות של ביינישים במסגרות חרדיות. בתוך המאמר היא זולגת גם לאבחנות סוציולוגיות על החברה הדתית-לאומית. "הציונות הדתית נוטה יותר ויותר לחבור לציבור החרדי. [...] האם היא עוברת תהליך שבחלוף השנים ירחיק אותה מן החברה הכללית אל עבר החברה החרדית? ואם כיום יש נוכחות בולטת של מפקדים בכירים מן הזרם הדתי־לאומי, כיצד תיראה תמונת צה"ל בעוד עשור?".
לגבי הפתרונות סא"ל ברבי מוסיפה כי שילוב ביינישים במסגרות חרדיות "עשוי לשמש זרז משמעותי לבניית חטיבת חשמונאים ולביסוסה עד להגעת האוכלוסייה החרדית בהיקפים רחבים יותר". היא מציינת כי הערבוב יכול להוביל להתנגדויות שונות ולחבל במאמצים לגיוס החרדים, ומציעה לווסת את הישיבות החרד"ליות המשתייכות למסלול ההסדר ליעדי החרדים מלכתחילה.
"המאמר מיטיב לתאר את צרכי צה"ל, ופחות מיטיב לתאר את צורכי עולם הישיבות"
בשיחה עם "חדשות כיפה", מגיב הרב אייל גריינר, ראש ישיבת ההסדר טפחות וחבר ועד איגוד ישיבות ההסדר ודורש מצה"ל להבין שההלכה ובני הישיבות אינם גורם מגביל. "המאמר מיטיב לתאר את צרכי צה"ל, ופחות מיטיב לתאר את צורכי עולם הישיבות. מסקנת הכותבת שיש צורך לשבת בהקדם לדיון כנה ומעמיק היא בקשתנו ודרישתנו שנים רבות. צר לי שבתוך המאמר נשתרבבו ביטויים שאני מקווה שהכותבת לא התכוונה אליהם, ביטויים שמהם נרמז שעולם ישיבות ההסדר הופך לגורם מגביל".
ברבי מסכמת כי לדעתה אין מקום להגבלת מכסות במסלול ההסדר, אך הימנעות מהכרעה בכל הבעיות שהוא מייצר מעמיקה את הבעיות הקיימות. "ללא מדיניות מחודשת, צפויים להחריף הפערים בין צורכי הצבא ליכולתו למצות את ההון האנושי העומד לרשותו, ולהעמיק תהליכים של היבדלות וחוסר אמון בין הצבא לחלקים בחברה. שאלת ישיבות ההסדר איננה נוגעת רק לעתידו של מסלול גיוס אחד, אלא לאופיו של צה"ל".
"עד שלא יבינו בצה"ל שהדרישה להקפדה על ההלכה וקדושת המחנה איננה 'גורם מגביל' אלא 'גורם מגדיל' - חוששני שיהיה קשה לקיים שיחה כנה ופורה", מוסיף הרב גריינר. "ההקפדה על הקודש היא אותה הרוח המפעמת בתלמידינו ושולחת אותם אל שדות המערכה בסדיר ובמילואים כבר 50 שנה ויותר ואנחנו צריכים שההבנה הזו תפעם בקרב מפקדי צה"ל וקובעי המדיניות. והלוואי ונזכה שהבנה זו תתקיים. אנחנו בעולם הישיבות נשמח לדיונים כנים ומעמיקים".
תגובת דובר צה"ל
בדובר צה"ל מסרו בתגובה כי "המאמר מציג את דעתה האישית של הקצינה ונכתב במסגרת קורס פו"ם (פיקוד ומטה, א.י)".