חודשים ספורים אחרי שבעה באוקטובר עלה נושא גיוס החרדים לסדר היום הציבורי בישראל, ומאז הוא לא ירד ממנו. אחד הביטויים שחוברו למאבק בהשתמטות החרדית הוא "ברית המשרתים", רעיון בבסיסו עומד שיתוף פעולה בין הישראלים שמתגייסים לצבא ולמילואים מול גורמים אחרים. מרכז רעיוני חדש בשם "ריבוא" מבקש לתת עומק בביטוי הזה, ובשיחה עם "חדשות כיפה" מספר עוז בן נון, מנכ"ל המרכז, על תהליך ההקמה ועל רעיון הרפובליקניזם שהם מנסים לקדם.

"כרגע הרעיונות שאנחנו מקדמים משרתים אנשים כמו בנט, הנדל וליברמן. החלום שלי הוא שנתניהו יבין שזו הדרך"

בן נון, במקור מאלון שבות וכעת מירושלים, 28, נשוי+1 וסטודנט לפילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא חזר לארץ חודשיים לפני שבעה באוקטובר, אחרי שליחות של שנתיים בארצות הברית. מאז שירת במילואים מאות ימים. "חצי שנה אחרי שבעה באוקטובר חבר מתקשר אליי ואומר לי שרוצים להעביר חוק גיוס במחטף, ואם אני רוצה להצטרף אליו. מאז אני בפנים", הוא מספר על הצטרפותו למאבק בהשתמטות החרדית.

עוז בן נון צילום: אור גואטה

ההתארגנות הפכה לארגון "דור במיל'", שנלחם לצד ארגונים נוספים. "לאט לאט הציבור הדתי-לאומי הבין שזה לא ספין, שלא מדובר ביועצי תקשורת של קפלן שחושבים איך להפיל את ממשלת הימין. יש פה אירוע אמיתי כואב עקרוני שאי אפשר לטאטא".

אחרי מאבק של שנתיים החליט עוז לשנות כיוון: "הבנתי שחסר משהו, שצריך מרכז חשיבה שייקח את הרציונל ואת הסנטימנט של 'ברית המשרתים' ויתן לו נפח רעיוני משמעותי. צריך להכיר בזה שכרגע המושג הזה ריק, השורשים שלו לא מספיק חזקים".

במאזן של דמוגרפיה וכלכלה מדובר באיום קיומי

כרגע המושג הזה משמש בעיקר פוליטיקאים שמתנגדים לממשלה. אתם קשורים למפלגה מסוימת?

"אנחנו פוליטיים אבל לא מפלגתיים. כרגע הרעיונות שאנחנו מקדמים משרתים אנשים כמו בנט, הנדל וליברמן - אבל לא מעניין אותי איזה מפלגה מקדמת את הרעיונות האלה. החלום שלי הוא שנתניהו יבין שזו הדרך הנכונה ויפרק את הברית עם החרדים".

נפח משמעותי מהחזון של "ריבוא" הוא ההתנגדות למה שהם מכנים "האוטונומיה החרדית". "במאזן של דמוגרפיה וכלכלה מדובר באיום קיומי", אומר בן נון בנחרצות. "החברה החרדית היא בוננזה פוליטית שמאפשרת לרסק את הקבוצה המשרתת הנגדית, הרציונל הוא שהשמאל וקפלן הם האיום הגדול ולכן אני משתמש בכוח הפוליטי החרדי. דה פקטו אנחנו יוצרים פה מדינה בתוך מדינה בשביל כוח פוליטי. חוק הגיוס אומר שאם אתה מביא מספיק קולות לקואליציה אתה הריבון, יוצא שהחרדים הם לא אזרחים של מדינת ישראל אלא אזרחי העסקנות החרדית".

לוגו "ריבוא" צילום: ריבוא

רפובליקניזם ישראלי

באתר המרכז נכתב כי המרכז הוקם "כדי להיות הבית של אלו שנושאים בנטל ומאמינים בטוב המשותף, אנחנו כאן כדי להחזיר את המצפן לידיים של אלו שרואים במדינת ישראל פרויקט ריבוני משותף ולא בופה סקטוריאלי". לפי חזון המרכז, הסכנה בדרך לריבונות לאומית היא שלטון סקטוריאלי והפיכה לקומץ שבטים בעלי חוקים וזהויות נפרדות. הפתרון לדידם הוא "רפובליקניזם ישראלי", שהוא "תפיסת הנהגה שפועלת למען הטוב המשותף. אנחנו מאמינים שצריכה להיות חלוקה ברורה בין מי שמחויב לפרויקט הלאומי לבין מי שמתנער ממנו".

הדרך לפתרון מגיעה עד כדי ביטול זכות ההצבעה לחרדים משתמטים? לפיד, ליברמן והנדל מדברים על זה.

"אני נגד הרעיון הזה. בכל העולם הבינו שהליברליזם חסר הגבולות מתפורר, ליברליזם במובן שכל אחד זכאי לכל ההטבות בלי להיות מחויב לכל החובות. לדעתי מערכת רווחה חייבת להיות מותנית בחלק מהחובות. ביטול זכות ההצבעה הוא צעד אחד יותר מידי".

משה גפני ויצחק גולדקנופף צילום: Yonatan Sindel/Flash90

באנו לפלג. החברה צריכה להתחלק למי שמחויב לטוב המשותף ולמי שלא מחויב אליו

"תפיסת 'הטוב המשותף' לא חופפת לאחדות", מבקש בו נון להדגיש ולחדד עמדות מארגונים כמו "הרבעון הרביעי" שהמוטו שלו הוא "פוליטיקה של הכנסת אורחים". "באנו לפלג", הוא אומר בחצי חיוך, "פילוג פוליטי, לא פילוג מתוך שנאה. החברה צריכה להתחלק למי שמחויב לטוב המשותף ולמי שלא מחויב אליו".

"יש אנשים במדינת ישראל שיצאו להילחם ביחד, עובדים ביחד ונראים די דומה. יכול להיות שהדעות שלהם לא כאלה רחוקות, אבל בתפיסה שלהם תהום פעורה ביניהם ואילו בעלי הברית הטבעיים שלהם הם אנשים שלא מוכנים ללבוש מדים ולקחת חלק במרחב. זו אשליה, שקר שאנשים ממשיכים לתחזק. זו גם הביקורת שלי על ביטויים כמו 'הגוש האמוני' או 'הגוש הלאומי'. החרדים לא באמת שם, אנחנו מסתכלים על עצמנו ואומרים שאם אנחנו מאמינים באותם מנהיגים אז אנחנו באותו גוש. זה לא באמת עובד ככה".