הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מציג עלייה של 45 אחוז בדיווחים על פגיעות מיניות בתוך מערכת החינוך החולפת לעומת זאת שקדמה לה. הנתונים, שהוצגו בוועדה לקידום מעמד האישה, משקפים גם זינוק של 35 אחוז בפגיעות במסגרת טיפולית, עלייה של יותר מ-50 אחוז בפגיעות במקום העבודה ועלייה חדה במקרים שבוצעו תוך שימוש בחומרים מטשטשים.
רוב מוחלט נוגע בפגיעות בקטינים
בסך הכול התקבלו במרכזי הסיוע בשנת 2024 יותר מ-51,000 פניות, לעומת כ-55,000 בשנת 2023, כאשר למעלה מ-16,000 מהפונים היו חדשים. לפי מרכזי הסיוע, חלק גדול מהפניות עסקו בפגיעות בקטינים. 28 אחוז מהפניות תיארו פגיעה עד גיל 12, ו-30 אחוז התייחסו לגילים 13 עד 18. במקביל, בצ'אט AnyTeen נרשמה עלייה של 30 אחוז: מ-2,900 פניות ב-2023 ל-3,900 בשנת 2024.
בית ספר, ארכיון | , צילום: shutterstock
במערכת אכיפת החוק נמשכת מגמת הסגירה: רק 706 כתבי אישום הוגשו בעבירות מין, בעוד 3,188 תיקים נסגרו ללא כתב אישום. הדוח הנוכחי נסמך חלקית על מידע שנמסר בוועדות ציבוריות, לאחר שמספר גופי ממשל - בהם משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, פרקליטות המדינה ומשרד החינוך - נמנעו מלספק נתונים בהתאם לחוק חופש המידע.
מנכ"לית האיגוד, אורית סוליציאנו, אמרה כי "הימנעותם של גופי אכיפת החוק ממסירת מידע מעידה על זלזול והתנערות מאחריות המדינה", וציינה שהנתונים "מעידים על תהליך עמוק ומדאיג של ניצול פוגעני של יחסי כוח במשפחה, בטיפול ובמערכת החינוך". יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ מירב כהן אמרה כי "הנתונים מלמדים ששום מקום כבר לא בטוח".
"הנתונים שפורסמו צריכים לזעזע כל הורה ואיש חינוך בישראל"
עו"ד לילי גץ הורוביץ, מנהלת פורום תקנה, הגיבה: "הנתונים שפורסמו צריכים לזעזע כל הורה ואיש חינוך בישראל. לא ייתכן שמוסד חינוך הופך לזירה של פגיעות שעלולות להותיר צלקות לכל החיים. זו לא רק קריאת השכמה, אלא אותות מצוקה למערכת החינוך ולמשרדי הממשלה. החברה הישראלית חייבת לשים סוף לתרבות ההשתקה ולהבטיח שמי שנפגע, לא יישאר לבד".