ועדת המשנה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת ערכה היום (ג') דיון סביב הצעדים הבאים בתחום הבינה המלאכותית ובריאות הנפש, במהלכו הוצג פרוייקט מיוחד שהופעל בבית החולים שיבא, שנועד לצמצם את זמן האבחנה של פוסט טראומה, וזאת באמצעות אבחון דיגיטלי.
ליאור עציוני, מנהל מגזר הבריאות והממשלה מטעם מיקרוסופט ישראל, הסביר על הפרוייקט המכונה "LIV": "זמן ההמתנה לאבחון פוסט טראומה לוקח כ-9 חודשים בגלל מחסור בכוח אדם, מה שמביא לטיפול מאוחר" ציין עציוני. "הפתרון שמצאנו באמצעות הבינה המלאכותית כולל שיחה טבעית ללא המתנה, אבחנה כוללת ומבדלת, והמלצות להמשך. בסיום התהליך, רופא עובר על האבחנה ומאשר אותה".
"94% התאמה בין האבחנה הדיגיטלית לאבחנה פסיכיאטרית"
ד"ר אלונה ברנע, רח"ט נוירוטכנולוגיה ביחידה למדע וטכנולוגיה, מפא"ת, אמרה בדיון כי טיפול בנפגע נפש עולה למדינה בממוצע 2 מיליון שקלים למטופל. השקעה בטכנולוגיה צפויה לחסוך 62% מהעלויות ולהניב תשואה של 1:12.7 .לדבריה, "פותחו 117 טכנולוגיות ישראליות חדשות בתחום בריאות הנפש שהראו 94% התאמה בין האבחנה הדיגיטלית לאבחנה פסיכיאטרית, ומשמשות כתמך לאבחון פוסט-טראומה". במסגרת הפיתוחים נעשה שימוש בכלי אבחון המבוססים על דאטה גדול ובינה מלאכותית, הכוללים סמנים פיזיולוגיים וביולוגיים כמו תנועות עיניים, פעילות מוחית, ניתוח קול, דופק, והתבססות על גנטיקה.
פרופסור יורם יובל: המפתח הוא רגולציה
מנגד, פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, התריע: "לצד התועלת הרבה, גם בכל הנוגע למודלי שפה בתחום בריאות הנפש, קיימות גם סכנות ממשיות. כיום ישנם סוכני בינה מלאכותית הפועלים בתוך הרשתות החברתיות. לא מדובר ב'פייק', אלא במכונות רעל, גם ממקורות כמו איראן ורוסיה. המפתח הוא רגולציה המאפשרת תביעות משפטיות, מאחר ואלו טוענות שהן בסך הכל 'צינור המספק שירות'. אני חושב שיש בכך בעייתיות, ולחברות עצמן צריכה להיות אחריות על הטכנולוגיה שהן מפתחות".