השב"כ, בראשות ממלא המקום שעמד בראשו באותה תקופה, ביצע האזנת סתר באמצעות רוגלה במשך כחצי שנה לעובד שב"כ, החשוד בהעברת מידע מסווג לעיתונאים. לפי הדיווח של העיתונאי אבישי גרינצייג, המידע שדלף עסק בכשלי הארגון במהלך אירועי ה־7 באוקטובר ובבדיקה פנימית שנערכה בשב"כ בנוגע לחדירה נטענת של גורמים המזוהים עם כהניזם לשורות המשטרה.
המטרה - סיכול מינויו של זיני
החשוד, המכונה א', נחקר באפריל ושוחרר ללא תנאים מגבילים, אך למרות זאת נמשך המעקב אחריו במסגרת הליך שהוגדר כ"סיכול ביטחוני". גורמים המעורים בפרטים טוענים כי ההאזנה נמשכה במשך חודשים והייתה חלק ממאמץ לסכל את מינויו של דוד זיני לראש השירות. ההליך, כך לפי הדיווחים, בוצע ללא אישור שיפוטי ובאמצעות צווים שהונפקו באופן שגרתי על ידי הדרג המדיני.
על פי החוק, השב"כ רשאי לבצע האזנות סתר לצורכי ביטחון גם ללא אישור בית משפט, אך נדרש לכך חידוש חתום של ראש הממשלה כל 15 יום או לכל היותר אחת לשלושה חודשים, לצד פיקוח רבעוני של היועצת המשפטית לממשלה. בפועל, לפי גורמים במערכת, ראש הממשלה חתם על הצווים כחותמת גומי, וגם היועצת המשפטית לא ביצעה ביקורת ופיקוח נאות על הצעד החריג.
הסערה לאחר החשיפה
החשיפה עוררה סערה פוליטית. השר עמיחי שיקלי כתב: "ממלא מקום ראש השב"כ ש', יועמ"ש השב"כ וכל גורם בארגון שלקח חלק בניסיון הפוטש העברייני והשלומיאלי הזה בנוסח מדינת שטאזי צריכים לטוס על טיל משורות הארגון. השב"כ זקוק לשידוד מערכות אחרי החורבן שהמיט עליו ראש השב"כ הכושל בדברי ימי ישראל רונן בר".
גם ח"כ משה סעדה תקף בחריפות ובראיון ל־I24NEWS אמר כי בכוונתו להגיש תלונה נגד רונן בר: "היה שחקן פוליטי על מלא שביצע עבירה פלילית, כדי לסכל את מינוי דוד זיני. זה לא יעלה על הדעת, אנשים שכחו אבל אנחנו מדינת חוק, וכולנו שווים בפני החוק".