110,000 שקלים. זה כל מה שרחל ודוד זיכרמן הוציאו על טיול של שבעה חודשים במזרח אסיה. כ-15,000 שקלים בחודש, למשפחה של שמונה נפשות. "אם אתה באמת רוצה אתה יכול למצוא את המשאבים", זיכרמן מדקלמת את המסר שהיא מנסה להחדיר לעוקבים שלה באינסטגרם, "זה עניין של סדר עדיפויות. אנחנו לא באים ממשפחות עשירות, אנחנו המשפחה הישראלית הממוצעת, פשוט צריך לדעת להתנהל בחוכמה עם הכסף". ולא במקרה הם יודעים לחסוך: שניהם מגיעים מהמגזר החרדי, שזיכרמן מגדירה אותו כ"חי בצמצום". "ראינו כמה יצא למשפחות אחרות שטיילו, לנו זה היה חצי".

רגע, אתם חרדים?

"אנחנו לא מוגדרים. אנחנו באים ממשפחות חרדיות ונמצאים על הסקאלה. אנחנו גרים ברמה א' בבית שמש".

החלום לטיול הגדול נולד בקורונה, אז המשפחה התקבצה לראשונה בבית ולמדה ליהנות מהביחד. זיכרמן, אחות במקצועה, הייתה בחופשת לידה ומצאה את עצמה מרוצה מזמן האיכות עם הילדים. אחרי החופשה החליטה לפתוח עסק עצמאי של ביקורי בית פרטיים במקביל לעבודה בבית החולים, ובאמצעותו לחסוך כסף. עם הזמן קופת החיסכון גדלה והצטרפה אליה גם קרן השתלמות שאפשרו לאחות ולעורך הדין לצאת לדרך אל המסע המשוגע שהתחיל בתאילנד.

כבר בתחילת השיחה אני מגלה שלא רק שהטיול צלח - המשפחה בדרך לעוד אחד. לפני שלושה חודשים הם חזרו, ובאוקטובר הגדול הם טסים שוב בלי כרטיס חזור. "זה מעלה הרבה תהיות אצל אנשים", משתפת זיכרמן, "אמרו 'מה, אתם מוכרים את הבית בשביל לטייל?', אז כן".

רגע, מה?

"הבנו שאנחנו בכלוב של זהב. יש לנו בית גדול בשכונה טובה, אבל בשביל לשלם משכנתא ולממן את המחייה פה בארץ אני צריכה לעבוד המון. הבנו שזה לא שווה את זה. ראינו במשך שבעה חודשים שאפשר לחיות בשלווה, בלי סטרס, ולהסתדר עם הרבה פחות כסף ממה שאנחנו חיים פה. הרגשנו פה הרבה סטרס, בטח עם המצב במדינה".

אז הפעם זה רילוקיישן?

"לא יודעת. אנחנו לא מגדירים כלום. אנחנו בסופו של דבר מאמינים בללכת איך שהלב ירגיש לנו. כרגע החלטנו למכור את הבית כדי לממן את הטיול".

משפחת זיכרמן צילום: פרטי

לבני הזוג יש שישה ילדים בגילאי 18, 16, 9, חמש וחצי ושלוש וחצי. הגדולה סיימה את התיכון ויצאה לשליחות בחו"ל ולא תצטרף לטיול הקרוב. "כשיצאנו בפעם הראשונה כולם היו בהיי", מספרת זיכרמן, "זה היה מגניב, הילדים כל כך נהנו מהטיול ומזה שאני לא הולכת לעבודה. כשהרגשנו שהם צריכים חברה בגיל שלהם היינו עם משפחות אחרות וטיילנו איתם. עכשיו, בטיול הזה, הם קצת חוששים מזה שאנחנו לא אומרים מתי אנחנו חוזרים. אמרתי להם שבשנה הקרובה בטוח לא נחזור".

לגבי הלימודים, היא לא דואגת במיוחד. "בטיול הראשון לקחנו ספרי חשבון, אבל ראינו שאנחנו כל כך צריכים את השחרור ולא הייתה לנו אנרגיה לשבת איתם וללמוד. הם למדו כל כך הרבה במהלך הטיול, יותר ממה שלומדים בבית הספר. כשחזרנו הבת שלי השלימה את כל הבגרויות". לקראת הטיול הבא האם פנתה למשרד החינוך וביקשה שבנה התיכוניסט ייבחן בבגרויות מרחוק, אך סורבה. "עצוב שמדינת ישראל לא מאפשרת לילד לעשות בגרויות. מה, הוא אשם שההורים שלו מטיילים? אתם דופקים את הילד?", היא מגיבה בעצבנות, ואז מרגיעה את עצמה: "הייתי רוצה שהוא יעשה, אבל אני לא לחוצה. הוא יוכל להתקבל לאוניברסיטה אם הוא ירצה, לעשות מכינה".

הוא לא מתבאס?

"הוא לא מתבאס, אבל הוא בגיל יותר קשה. אין הרבה משפחות עם מתבגרים שיוצאים לטייל, הילדים שלי היו די חריגים. באזורים עם בית חב"ד הם היו יושבים עם המטיילים הצעירים, אבל לקראת הסוף לבת שלי היה קשה, היא הייתה צריכה חברה. לבנים בגיל הזה יש הרבה משחקים מרחוק, במחשב, אז זה גם סוג של חברות".

עבור הילדים האחרים דווקא הייתה חברה, בעיקר של משפחות אחרות שטיילו איתם. "היינו אוכלים ביחד, מטיילים ביחד, מעבירים ימים שלמים גם בלי לטייל כל יום. בצפון תאילנד היה אזור של משפחות שהקימו ביחד סוג של קהילה אז היו לילדים אפילו חוגים והבת שלי הלכה לגן יער וממש נהנתה. היו הרבה ימים של טיולים והיו גם חיים יותר יום-יומיים. כשהגענו לויאטנם היה שוב חודש של טירוף וטיולים, וגם שם בהמשך נרגע ומצאנו משפחה להיות איתה".

אני שואלת את זיכרמן על התגובות שיצא לה לקבל על הטיול, בעיקר מהמשפחה והחברים הקרובים. "התגובות מתחלקות לשתיים", היא אומרת. "הרבה אנשים שלא מתחברים, אומרים 'אתם מגדלים את הילדים בלי חינוך? מה יצא מהם? איך הם יחזרו אחר כך לחיים נורמליים?'. ויש את האנשים שאוהבים אקסטרים ומתלהבים, ואומרים 'הלוואי שהייתי יכול גם'. כשהתחלתי את הטיול היו לי 50 עוקבים באינסטגרם ואז התחלתי לתעד ולהראות איך אנחנו שומרים כשרות במזרח, ועלו לי המון עוקבים שהנגשתי להם איך אפשר לטייל גם אם אתה דתי עם שישה ילדים".

משפחת זיכרמן צילום: פרטי

איך הגיבו ההורים שלכם?

"הם פחות התחברנו. מבחינתם זה היה מוגזם, פחות מקובל. אנחנו באים מהמגזר החרדי, זה מאוד חריג. אני יכולה להגיד לך שחוץ ממשפחה אחת לא פגשנו חרדים לכל אורך הטיול, וגם דתיים אין הרבה. המון משפחות שולחות לי הודעות באינסטגרם איך אפשר לאכול כשר ואיך מסתדרים, הרבה אנשים שמותשים מהמילואים רוצים לברוח קצת. היום יש יותר ביקוש לזה, אני חושבת שזה ילך ויגדל".

בין התגובות הטובות והסקרניות, היו גם לא מעט שתקפו אותם ברשת. סרטון אחד שבו הציגה כיצד הם שוחטים עופות בחו"ל ומכשירים אותם גרר המון תגובות שליליות. "אנשים תקפו אותנו על זה שאנחנו שוחטים חיות ולמה אנחנו לא נשארים בארץ. רק כשהגעתי לארץ קראתי את התגובות, הייתי בהלם".

הזכרת לא מעט את המלחמה ומילואים. אין מצפון לעזוב את המדינה בתקופה כזאת?

"אנשים שיוצאים לטייל מרגישים שהם צריכים להתנצל ולהסביר שהם אוהבים את הארץ. בואו, גם אם אתם יוצאים יש עוד אנשים שנשארים בארץ. לא עליי המדינה עומדת. אני רוצה בריאות הנפש לעצמי ולילדים שלי. נכון שיש ערבות הדדית, אבל אני לא מרגישה נקיפות מצפון. אני לא חושבת שהנוכחות שלי בארץ משפיעה, אני צריכה לשים בראש סדר העדיפויות את המשפחה שלי ולא את המדינה".