אורי מגידיש, התצפיתנית הראשונה ששוחררה משבי חמאס, חושפת את הרגעים הקשים שעברה – לא רק כבת ערובה, אלא גם כצעירה שחוותה הטרדה חוזרת מצד אחד מחוטפיה. בראיון אישי ששודר בעובדה היא מספרת כיצד הבחינה בשינוי המטריד בהתנהגות של "הבוס", מי שהיה אחראי עליה בשבי: "פשוט הרגשתי בעיניים שלו שהוא רואה דברים עליי, מסתכל עליי לא כמו שבן אדם רגיל מסתכל". לדבריה, ככל שעבר הזמן הפכו ההתקרבויות הפיזיות שלו לבלתי נסבלות: "הוא מתחיל להתקרב ולגעת כשאני לא רוצה".
"הוא זה שכביכול שומר עליי במקום הזה"
התחושה של חוסר שליטה גוברת ככל שהיא מתארת את הדינמיקה ביניהם - הספה, המבט, המגע הלא ראוי, התחושה שאסור לה להגיב באמת. היא נזכרת כיצד השתמש בתירוץ רפואי, הפציעה בחזה, כדי לנסות להתקרב עוד יותר. "אני איתו, והוא זה שכביכול שומר עליי במקום הזה, ואני לא יכולה להתנגד לו", סיפרה.
מגידיש מתארת תהליך איטי של הבנה וקבלה. רק זמן מה לאחר ששבה לישראל הצליחה לעבד את שחוותה ולקרוא לזה בשם: "ורק אחרי כמה חודשים השלמתי עם זה שזו הטרדה מינית. ועברתי את זה, וזה לא בושה שעברתי את זה". היא משתפת בכאב את ההתמודדות עם שיתוף הסיפור בפני הסובבים אותה – הפסיכולוגית, בן הזוג, הוריה – ואומרת, "אני יודעת שאני לא אשמה בזה, אבל בסוף, תמיד יש את 'מה אם הייתי עושה ככה או אחרת'".