חודש בדיוק לאחר ליל הסדר, מציינים היום (ג') את חג פסח שני החל בי"ד אייר שנועד במקור לאלו שלא היו יכולים להקריב את קורבן הפסח במועדו, בין אם בגלל טומאה או מפאת המרחק מירושלים. התאריך מגיע חודש בדיוק אחרי החג הראשון, כדי לאפשר לאדם הטמא פרק זמן ארוך מספיק כדי להיטהר.

לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?

בשנה השנייה ליציאת מצרים התלוננו מספר אנשים טמאים בפני משה על רצונם להקריב את קורבן הפסח, "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו: אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?"

וכך הם נענו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ, כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ".

אוכלים מצה זכר לחג

את שבעת ימי הפסח שצוינו בביעור חמץ ואכילת מצה, עשו גם הטמאים בפסח הראשון. פסח שני הוא רק השלמה של הקרבת קרבן הפסח ואכילתו בלילה. יש הנוהגים לאכול מצה בפסח שני, זכר לאותו חג עתיק שכבר לא קיים בימינו. אשכנזים צריכים ליטול ידיים ולברך המוציא וברכת המזון על אכילת מצה, ואילו בני עדות המזרח נוהגים לברך ברכת מזונות ומעין שלוש על אכילת מצה.

בנוסף, ב"מגילת תענית", קובץ המרכז 35 חגים יהודיים שנכתב בשלהי בית שני, מוזכר פסח שני כ"יום טוב", כזה שאין להתענות או להספיד בו וחל על כל ישראל. מקור זה הוא שגרם לכך שרבים בעם ישראל לא אומרים תחנון ביום זה.