עמית סגל נגד תכנית לימודי התנ"ך בבתי הספר: "ישראל מגדלת בגאווה דורות של בורים"

איש התקשורת יוצא הבוקר נגד לימודי התנ"ך במערכת החינוך, וטוען כי המקצוע נחלש "במסגרת הסגידה הכללית להייטק" | על רפורמת הבגרויות הוא אומר: "החשש הוא שהחוויה תבוא על חשבון התוכן"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 29/04/22 09:52 כח בניסן התשפב

עמית סגל נגד תכנית לימודי התנ"ך בבתי הספר: "ישראל מגדלת בגאווה דורות של בורים"
עמית סגל, צילום: Hadas Parush/Flash90

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הציגה השבוע את הרפורמה בבחינות הבגרות, לפיה יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות הנהוגות במקצועות ההומניים - ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני. מי שלא אוהב את הרפורמה שתפגע בתנ"ך הוא עמית סגל, שידוע בחיבתו לספר הספרים ולפרויקט 929.

בטרם ביקר את הרפורמה של השרה שאשא ביטון, הקדים סגל וכתב נגד לימודי התנ"ך במערכת החינוך: "בעיני בוגרי התיכונים בישראל, דוד מלך ישראל חי וקיים. לא רק בגלל השיר העממי, באמת: ספר שמואל ב' נגוז כבר לפני עשור מתכנית הלימודים לבגרות, בעקבותיו גם מלכים א'. בשנות השישים נבחנו תלמידי י"ב בבגרות על קרוב ל-400 פרקים, כמעט מחצית התנ"ך. נכדיהם נבחנים היום על 61 פרקים בלבד, אף שספר הספרים לא קוצץ", כתב הבוקר (ו') סגל בחשבון הפייסבוק שלו.

סגל המשיך בהקדמתו לביקורת וכתב כי בשל כך, מי שמכיר את התנ"ך רק מבית הספר כלל לא יידע שדוד המלך מת או ששלמה בנו ירש אותו. "מיציאת מצרים נותרו פסוקים בודדים, מאהבת יעקב לרחל לא נותר דבר. את ספר איוב מריצים כמו הודעה בוואטסאפ, במהירות כפולה ומשולשת: איוב סובל, איוב מתלונן, האל מתגלה אליו, ביי. שישה פרקים מתוך שלושים ושמונה שנלמדו במקור".

עוד כתב פרשנה של חברת החדשות כי תכנית הלימודים הנוכחית כוללת כמה עשרות של קטעי ניבים סתומים מהתנ"ך וקומץ סיפורים ללא כל קשר ביניהם. "מדינת ישראל מגדלת בגאווה דורות של בורים, במסגרת הסגידה הכללית להייטק וסילוק מהדרך של כל מקצוע בתכנית הלימודים שלא יסייע לאקזיט".

צילום: shutterstock

"החשש הוא שהחוויה תבוא על חשבון התוכן"

כאן הגיע עמית סגל לביקורת החריפה על המהלך אותו הציגה שאשא ביטון: "כאיוב בשעתו, השבוע הונחתה על מקצוע התנ"ך מכה נוספת. רפורמת הבגרויות של שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, מבטלת את בחינת הבגרות בתנ"ך, וממירה אותה בעבודה מסכמת שתוכן בקבוצות קטנות. אם להשתמש בביטוי תנ"כי: מה העבודה הזאת לכם? הרי גם מי שסיים את חוק לימודיו במילניום שעבר יודע שהלימוד האפקטיבי היחיד - בוודאי של טקסטים עתיקים בעברית לא קלה - הוא שינון ובחינה. שאשא-ביטון לימדה בתיכון תנ"ך וספרות ועל בסיס ניסיונה היא משוכנעת שזו הדרך הנכונה למאה ה-21. החשש הוא שהחוויה תבוא על חשבון התוכן".

שאשא ביטון

שאשא ביטון | צילום: Miriam Alster/Flash90

"גזירות דומות פקדו השבוע גם את לימודי הספרות, האזרחות וההיסטוריה. עגנון, המהפכה הצרפתית ומגילת העצמאות, כל אלה יידחסו יחד עם ספר הספרים יחד אל הסד של 'עבודה בינתחומית' ב'למידה משמעותית' תוך הפגנת 'אוריינות דיגיטלית', וימותגו מחדש כ'תחומי דעת'", כתב סגל במה שנראה כזלזול קל.

לסיום הוא כתב כי הדבר מכאיב לו, ובעיקר ממה שנעשה עם התנ"ך: "משש שעות שבועיות בראשית המדינה נותרו לתלמידי היסודי בחינוך הכללי שתיים בלבד. הרפורמה החיונית באמת היא הרחבת הלימודים, ולא לגזול גם את כבשת הרש. אם לא תחול תפנית, תלמידי שנת 2023 ואילך לא יבינו מה חמש המילים האחרונות במשפט הקודם באו לבטא".