ריאיון מיוחד רב הקהילה היהודית באודסה: "יש דריכות גבוהה מאוד - אנחנו מקבלים החלטות בזמן אמת"

היממה הראשונה של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה קרובה לסיומה, כאשר מוקדם יותר דווח על 18 הרוגים במתקפת טילים על אודסה, העיר השלישית בגודלה באוקראינה, ועוד נפגעים רבים ונזק גדול ברחבי המדינה. הרב שלמה בקשט, הרב הראשי של אודסה וסגן יושב ראש הועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, התייחס בריאיון מיוחד לכיפה לתחושות של בני הקהילה, ההכנות שעשו למצב הקשה והסיוע מישראל בזמן המלחמה, והכל בין ישיבה לדיון מקצועי בחמ"ל של הקהילה היהודית בעיר ואחרי שעות רבות ללא שינה. 

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושא"זה הזמן להראות סולידריות": ישראלים יוזמים שליחת סיוע ליהודי אוקראינה

  24/02/22 13:03

"אנחנו אחרי שלושה שבועות של התכוננות לכל התרחישים האלה, ומבחינה לוגיסטית אנחנו ערוכים לגמרי. מבחינת תרופות, מזון ואבטחה", אומר הרב בקשט ומגלה כי, "יש לנו חברה אבטחה רצינית שהגיעה במיוחד מישראל כדי לאבטח ולייעץ לנו כדי שנקבל החלטות מושכלות איך להתנהג ומה לעשות מהרגע להרגע ממש. אם זה התבצרות, ירידה למקלטים או פינוי, וגם לאן להתפנות. הכול נמצא על השולחן עם תכניות מסודרות. נקווה שתהיה לנו סייעתא דשמיא כדי שנקבל את ההחלטות הנכונות".

"יש כאן דריכות גבוהה מאוד", רב קהילת אודסה אומר ומבהיר כי, "זאת לא פאניקה. אנשי הקהילה מחכים להנחיות שלנו ורוצים לדעת שאנחנו באמת איתם. יש כאן 1,500 עד 2,000 חברי קהילה באופן ישיר, אבל יש עוד אנשים שקשורים בעקיפין ורוצים להצטרף. הדברים דינמיים מאוד ואנחנו עוד לא יודעים מה יהיה כי אנחנו בתוך התהליך". 

הרב שלמה בקשט. "הפחד לא מנחה אותי" צילום: ללא

מה אתה כרב הקהילה אומר לאנשים שלך? 

קודם כל תפילה. אבל אני גם אומר להם שאנחנו לא קבלנים של הצלחות אלא של השתדלות. כבר לפני חודש התחלנו בהכנות קדחתניות ורציניות בכל המישורים, עשינו כל מה שביכולתנו כדי להרגיע. הם יודעים שאנחנו כאן בשבילם ואין לנו שום כוונה לעזוב למקום אחר. אנחנו חלק מהקהילה, אנחנו מנהיגים ומסתכלים עלינו, עליי, על השליחים מישראל, ועל הרב רפאל קרוסקל השותף שלי. אנחנו מנהיגים שנבחנים בשעת מבחן.

יש סיוע נוסף שהגיע מישראל? 

ממש לא. התארגנו בעצמנו אבל אנחנו זקוקים רק לתמיכה פיננסית ושל הוצאות שנהיו מטורפות ממש. כרגע אנחנו לא עושים חשבון על כסף, מדובר בחיי אדם ושמירה על חוסן נפשי של אנשים וזה מה שמנחה אותנו כרגע. 

"הגורל שלי כרוך בקהילה ובאנשים שלי אז הפחד לא מנחה אותי"

הרב בקשט מספר כי עד כה הסיוע מישראל הסתפק בשליחת מספרי החירום של השגרירות: "אני מאמין שהם עושים מה שהם יכולים", הוא אומר ומתייחס לקריאה לצאת מאוקראינה, "ההפצצות בדרך אז אני לא יודע כמה זה יעיל".

יש אנשי קהילה שעזבו או טסו לישראל?

לישראל לא טסו, יש שני משפחות שנסעו לכיוון מולדובה כי יש להם דרכון. במערב גם לא בטוח כי כבר הפציצו בלבוב. מעבר לכך, הקהילה מחכה לנו. אנחנו מקבלים החלטות בזמן אמת. 

איך מתאגדים כקהילה עכשיו? דואגים למבוגרים והילדים?

בתי הספר כבר לא פועלים. אז התכוננו מראש ופתחנו כמה קבוצות תמיכה ותקשורת בין כולם ושלחנו מסרים ועדכונים בזמן אמת, כי חשוב שהם יחיו בוודאות ויקבלו תשובות. אפשר גם לשאול שאלות ולקבל תשובות מראשי הקהילה ומעבר לזה אנחנו משתדלים לתמוך וללוות אותם. 

בנימה אישית, איך אתה עצמך מתמודד עם המתח והחרדה בסיטואציה? 

הפחד והמתח מנחים אותך כשאתה לא יודע מה לעשות, ברגע שאתה מבין שזאת השליחות שלך והגורל שלי כרוך בקהילה ובאנשים שלי אז הפחד לא מנחה אותי. אנחנו כן בדריכות ומתוחים אבל לא עסוקים בפחד.