לציון 100 שנים להולדתה של חנה סנש ב-17 ביולי 1921, העלתה היום (ג') הספרייה הלאומית לאתר שלה ולרשת עשרות מסמכים ופריטים מהארכיון שטרם נחשפו לציבור ובהם: מחברות לימוד השפה העברית מימיה בבודפשט וערבית מנהלל, תעודת בת מצווה, תעודות סיום בתי הספר בהם למדה, מחברת ובה פירוט של כל ספרי הקריאה שחנה סנש תיעדה לאורך השנים, פנקס כיס משנת עלייתה לארץ ועוד.
ואכן, על אף שחנה סנש הייתה רק בת 23 בעת הוצאתה להורג, היא השאירה אחריה עיזבון עשיר וחשוב מאין כמותו. מדובר במאות כתבי יד, תצלומים תעודות וחפצים אישיים. האוסף כולל, בין השאר, את כתבי היד של שיריה; יומנים אישיים; עיתון שערכה בגיל 6 (!); התכתבות ענפה עם משפחתה ועם אחרים; תצלומים; פרוטוקול של המשפט שנערך לשופט שהכריע על גזר דינה; התכתבות ומסמכים בנוגע לפרשת קסטנר; וכן חפצים כמו המזוודה איתה עלתה לארץ ישראל, מכונת הכתיבה והמצלמה שלה ועוד. כמו כן הוא כולל מסמכים ותעודות של משפחתה הגרעינית של חנה מסוף המאה ה - 19 ועד ימינו אלו. שני פריטים מיוחדים ומרגשים מאוד, שגם נכללים באוסף, הם צמד פתקים שנמצאו בכיס שמלתה לאחר הוצאתה להורג: שיר אחרון שכתבה בהונגרית ועוד פתק שכתבה לאימה.
תעודה של סנש מבית הספר, צילום: הספרייה הלאומית
חנה סנש נולדה בבודפשט בשנת 1921 אך גילויי האנטישמיות שם הביאו אותה אל הציונות ובשנת 1939 היא עלתה לארץ ישראל. בתום שנתיים של לימודים בביה"ס החקלאי בנהלל היא הצטרפה לקיבוץ שדות ים, עבדה בחקלאות ובמקביל כתבה שירה וכן מחזה אודות החיים בקיבוץ.
בשנת 1943 התגייסה חנה לצבא הבריטי והתנדבה להצטרף לקבוצת צנחנים שמשימתה הייתה לצנוח על אדמת אירופה. מטרות המבצע היו לסייע לבעלות הברית למלט טייסים שנפלו בשטח הגרמנים ובעלי בריתם לשטחי בעלות הברית ולנסות לחבור אל הפרטיזנים בכדי להציל קהילות יהודיות שהיו נצורות תחת השלטון הנאצי.
יומן כיס של סנשצילום: הספרייה הלאומית
במרץ 1944 צנחה חנה עם ארבעה מחבריה לקבוצה ביגוסלביה וב-9 ביוני, מייד לאחר שחצתה את הגבול, היא נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית ונשלחה לכלא בבודפשט. על אף שבמשך חודשים עברה חקירות ועינויים קשים ולמרות שידעה שאמה גם היא בסכנה בגלל מעצרה, סירבה חנה לשתף פעולה עם חוקריה. היא הועמדה לדין באשמת ריגול וכאזרחית הונגריה - גם בבגידה במולדת. חנה נידונה למוות והוצאה להורג ב-7 בנובמבר 1944, בהיותה בת 23. בשנת 1950 הובאו עצמותיה לארץ ונטמנו בחלקה הצבאית בהר הרצל.
במהלך השנים פעלה הספרייה הלאומית לקבלת האוסף החשוב, ולפני כשנה נוצר קשר עם משפחת סנש וכן עם אורי ומירית אייזן, תושבי אריזונה, שביחד עם המשפחה נאותו לסייע במהלך המורכב של העברת האוסף במלואו לספרייה הלאומית.
מחברת ללימוד עברית של סנשצילום: הספרייה הלאומית
מחברת ללימוד ערבית של סנשצילום: הספרייה הלאומית