ממצא היסטורי יוצא דופן, התגלה לפני כחודשיים בשכונת ארנונה. במהלך פיקוח ארכיאולוגי שגרתי של רשות העתיקות על עבודות בנייה להקמת גן ילדים בשכונה.

במהלך החפירה נחשף מקווה טהרה מרשים מימי הבית השני (המאה ה-1' לספירה) בתוך מערה תת קרקעית. אל המקווה הובילה מבואה, ובהיקפה ספסלים. לצד מקווה הטהרה, נחפרה גת להפקת יין. קירותיו של המקווה מכוסים בטיח קדום, שעליו שפע של ציורי קיר כתובות אשר נכתבו בעזרת בוץ, פיח וחריטות. שפתן של הכתובות היא ארמית, והן כתובות בכתב יהודי רהוט, אשר היה נהוג בסוף ימי הבית השני. בין הסמלים המצוירים - סירה, עצי דקל ומיני צמחים, וייתכן שגם מנורה.

לדברי רועי גרינולד ואלכס ויגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "אין ספק שמדובר בתגלית משמעותית. ריכוז כזה של כתובות וסמלים מימי הבית השני באתר ארכיאולוגי אחד, וברמת השתמרות שכזו, הוא נדיר וייחודי, ומסקרן ביותר".

בשלב זה של המחקר, הכתובות הינן חידה ולא ברור מה הן מייצגות. ייתכן שחלק מהכתובות מציינים שמות. הסמלים המתוארים על הקירות שכיחים באומנות החזותית של ימי הבית השני. בתוך כך, הציור שניתן, אולי, לפרשו כמנורה הינו חריג, מאחר שבימים אלה המעיטו בתיאור חפץ מקודש זה, ששכן בבית המקדש. לדברי החוקרים, "את הסמלים ניתן לפרש מחד כסמלים בעלי תוכן חילוני, ומאידך כסמלים בעלי משמעות דתית ורוחניות עמוקה".

מספר שאלות עומדות לפתחם של החוקרים: מה הקשר בין הסמלים לכתובות, ומדוע צוירו דווקא במקווה הטהרה? מי הוא העומד מאחורי ציורם - אדם אחד או מספר אנשים? האם מישהו חמד לצון בשרבוטו את הציורים, או שמא יש כאן רצון להעביר מסר רוחני ודתי עמוק, ואולי אף קריאה לעזרה כתוצאה מאירוע טראומטי (הרס המקדש ומלחמת החורבן של 66-70 לסה"נ)?

ממצא הציורים כה רגיש, עד כי חשיפתם לאוויר מסבה להם נזק. עם מציאת הכתובות, החלה רשות העתיקות בפעילות שימורית מורכבת: הן עברו טיפול ראשוני באתר, הוצאו בשלמותן מהמקום, והועברו למעבדות השימור של רשות העתיקות להמשך טיפול וייצוב. בעתיד מבטיחים ברשות העתיקות להציג את הכתובות המרתקות בפני הציבור הרחב.

(צילום: שי הלוי באדיבות רשות העתיקות)