מושב הקיץ בכנסת: אלה החוקים שעשויים להביא אותנו לקלפי

לאחר פגרה של חודש וחצי חזרו היום (שני) חברי הכנסת לפעילות מלאה. בשלושת החודשים הקרובים צפויים 120 הנבחרים להעלות הצעות חוק, להתווכח ואף לאיים בפירוק הממשלה. הנה מקצת החוקים שעשויים לעורר עניין רב וסערות לא קטנות במושב הקיץ של שנת 2017

חוק התאגיד הציבורי

בכנסת הקודמת אישרה הממשלה את הקמת גוף התקשורת החדש שאמור להחליף את רשות השידור הותיקה. עם זאת בחודשים האחרונים הצהיר ראש הממשלה כי ההחלטה על הקמת התאגיד היתה טעות ופעל רבות, בעזרת יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, לסגירתה.

התאגיד הציבורי עורר מאבקים עזים שאיימו ויתכן שעוד יאיימו על שלמות הקואליציה. לאחר ניסיונות כיפופי ידיים רבים, בעיקר בין ראש הממשלה לשר האוצר, הגיעו השניים בחודש מארס האחרון להסדר פשרה, לפיו התאגיד יחל את שידוריו ב- 15 למאי ללא חטיבת החדשות שתוקם בעתיד על בסיס אנשי רשות השידור.

בשבוע הבא צפויה הצעת החוק לעלות לקריאה שניה ושלישית, כשבינתיים וועדה משותפת לוועדות הכנסת והכלכלה, שבראשה עומד ח"כ ביטן, דנה החל מאתמול בהצעה לקראת אישורה הסופי. יש לציין כי קיים ספק רב באשר להשלמת הדיונים עד מועד ההצבעה ביום שני הבא. במפלגת 'כולנו' וב-'ישראל ביתנו' כבר מציבים שורת דרישות שלא עולות בקנה אחד עם רצונו של נתניהו, מה שעשוי להביא למשבר נוסף בקואליציה.

איתות נוסף להתנגשות אפשרית עלה היום כשיו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן אמר היום (שני) כי הוא בוחן אפשרות לדחות פעם נוספת את תאריך היעד לפתיחת שידורי התאגיד. ביטן אמר את הדברים בדיון בועדה המשותפת והודיע כי הוא שוקל לדחות את יום פתיחת השידורים ל-28 במאי, וזאת לדבריו בשל "לוח הזמנים הצפוף". בעבר, קבע ביטן כי כל השינויים ייעשו בהסכמת שר האוצר משה כחלון.

חוק השבת

הצעת החוק, עליה עמלו חברי הכנסת מיקי זוהר (ליכוד), רחל עזריה (כולנו), אלעזר שטרן (יש עתיד) ומנואל טרכנטנברג (המחנה הציוני), מנסה להסדיר את נושא השבת במרחב הציבורי. הארבעה ניסו לבסס את ההצעה על אמנת גביזון-מדן ולצד הקביעה כי מדובר ביום המנוחה במדינת ישראל, ניתן יהיה לפתוח באופן חלקי ועל פי חוק, מוסדות תרבות ובילוי תחבורה ציבורית ומסחר גם בשבת.

ההצעה עוררה סערה כבר מתחילתה, ולראיה, רק אתמול בחרו בועדת השרים לחקיקה לדחות את הדיון עליה בחודש נוסף. זאת בעקבות איום ראשי הסיעות החרדיות כי יטילו וטו על המשך קידום הוזמה.

בג"ץ לא חיכה להחלטות הממשלה והכנסת ופסק לפני מספר שבועות כי יותר מ-150 מרכולים יוכלו לפעול בשבת בתל אביב. גם פסיקה זו עוררה את זעמם של נבחרי הציבור החרדיים שמנסים להפעיל לחצים על ראש הממשלה לנקוט ביוזמות שיעקרו את החלטת השופטים.

חוק הלאום

החוק, שהובא בתחילה על ידי ח"כ אבי דיכטר מהליכוד, עוסק בקיבוע מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וקביעת העברית כשפה הרשמית של המדינה וכן הכרה בירושלים כבירתה של ישראל.

החוק נתקל בהתנגדויות רבות מצד השמאלי של המפה הפוליטית, אך גם גם חלקים במפלגות הימין-מרכז לא ששו לחתום עליו. לבסוף הוחלט אתמול בועדת השרים לחקיקה לקדם את הצעת החוק ועל שרת המשפטים איילת שקד הוטלה המשימה לגבש את היוזמה להצעה ממשלתית בתוך 60 יום. שר התיירות וממלא מקום יו"ר ועדת השרים לחקיקה הבטיח במהלך הדיון  כי "ההצעה תקודם ותוכן כהצעה ממשלתית עוד במושב הכנסת הנוכחי".

מאידך, יו"ר 'יש עתיד' ח"כ יאיר לפיד נתן חיזוק מסוים לעצם חקיקת החוק כשהודיע בפתח ישיבת הסיעה כי יתמוך בחוק הלאום שהגיש בכנס הקודמת ח"כ בני בגין ולא בזו הנוכחית של ח"כ דיכטר.

חוק הכותל

מתווה הכותל, המנסה להסדיר את מעמדם של הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ברחבת הכותל, קיבל הכרה רשמית על ידי הממשלה בינואר 2016 אך למעשה כמעט ולא קודם באופן מעשי מאז. המפלגות החרדיות נעמדו על רגליהם האחוריות ובמקביל ניסו להעלות את 'חוק הכותל' שאמור להפוך את הרבנות הראשית לסמכות הרוחנית הבלעדית במתחם ובכך למעשה לדחוק את כל הזרמים שאינם אורתודוקסים.

לפי שעה נמנע נתניהו מלהכריע בסוגיה הזו, מתוך רצון להימנע מעימותים מיותרים עם שותפותיו הקואליציוניות. עם זאת, בסופו של דבר ועל רקע לחצי המפלגות החרדיות מצד אחד וארגונים רפורמים וקונסרבטיבים מצד שני, יהיה על ראש הממשלה לקבל החלטה לאן להטות את כף הממשלה.