"אני עושה תשובה. לא בעלתי אף אישה, אבל בגלל מה שקרה לי אני קורא לעמיתיי הרבנים - אל לכם לקבל נשים להתייעצות. זה פתח לצרות. מעולם לא איימתי על אף אחת מהנשים, לא קיללתי אף אחת ולא ניסיתי לפגוע, ההיפך הוא הנכון. ניסיתי וגם הצלחתי לעזור לרבות מהן בשעותיהן הקשות ביותר ובעת שהיו נתונות במצוקה גדולה", כך אומר הרב עזרא שיינברג בראיון שביצע בניגוד לתקנות שב"ס דרך עורך דינו, עו"ד אפי דמרי, לעיתון ידיעות העמק.
לדברי הרב שיינברג, הכל נעשה בשל צרות עין והוא אינו אשם. "הכל נובע מצרות עין גדולה. לגופו של עניין, זה לא סוד שבשנים האחרונות הלכה וגדלה החצר שלי וגם התחזקה עד כי רבים התדפקו על דלתי וביקשו את עצתי, בהם שמות מוכרים מ'הבית היהודי' וגם אנשי עסקים ידועים מאוד ועשירים. הפכתי להיות רב אהוד ומקובל, ומטבע הדברים זה עורר קנאה וזעם בקרב גורמים כאלה ואחרים, שחיפשו דרך לפגוע בי ובמפעל חיי. אני יודע שהיום הם חושבים שהצליחו, אבל זו לא האמת. העובדות לאשורן עוד יתברר".
"הסבר נוסף מתייחס לנשים עצמן. חלקן חיפשו עילות לגירושין, מכל מיני סיבות שלא כאן המקום לפרטן, והיה נוח להפיל את התיק עליי. יש בידיי הוכחות שנשים שביקשו את עזרתי בשל גושים כאלה ואחרים, שנצפו היטב בצילומי רנטגן, עשו צילומים חוזרים אחרי שטיפלתי בהן והגושים נעלמו. אף אחד לא ידע להסביר את זה, גם לא הרופאים. הנשים עצמן אמרו את הדברים האלה, ולכן גם אמיתות דבריהן וטענותיהן עוד יתבררו בבית המשפט בבוא היום. בסוף יתברר כי נעשה לי עוול גדול".
הרב שיינברג טען כי ביצע "רק טיפולי הרפיה אלטרנטייבים", ולא מעבר לכך, אך סירב לפרט. עוד הוא מוסיף כי בלעדיו ישיבת אורות האר"י תתמוטט. "הישיבה הזאת הייתה מפעל חיי, היא קמה בזכותי והיא תתמוטט בגללי. מי שגייס כספים, העסיק עובדים וחילק אוכל לנזקקים, זה אני ורק אני. אותם אנשי עסקים עשירים שבאו להיוועץ בי תרמו לישיבה בתמורה לייעוץ. היום אין רב חובל והספינה לא תשוט עוד בלעדיו. אז נכון, אני יודע, הבחורים שרפו ספרים וישבו עלי שבעה כאילו מתתי. הם לא אשמים, הם שמעו רק צד אחד. אף אחד לא אפשר לי להשמיע את דבריי בפניהם אבל זה לא הסוף, אני עוד אשוב להנהיג ציבור גדול יותר. אכנס את הבחורים ואפרוש בפניהם את גרסתי ואחרי שישמעו אותה הם ידברו אחרת, שלא תהיה כאן שום טעות. אני הייתי זה שלימד אותם שההלכה מחייבת לשמוע שני צדדים, שאי אפשר לחרוץ גורל בלי לשמוע את שני הצדדים".
"אני חוזר ואומר, לא בעלתי את הנשים, טיפלתי בהן על פי בקשתן וגם על פי בקשת בעליהן. ברוב המקרים הבעלים נכחו בחדר או בבית והם יודעים היטב מה אירע, לכן אין להם על מה להלין היום. אז כן, מי ששומע צד אחד בוודאי שישרוף ספרים, בוודאי שינהג מנהגי אבלות, אבל דבריי צריכים להיות ברורים והם עוד ישמעו את גרסתי במלואה", הוא אומר.
הרב שיינברג כפר בטענות לפיהן הוא קילל את הסוהרים בכלא. "לא תמצאי אפילו אחד בצוות הכלא שחושש מפניי. אני מעריך ומכבד את כולם, החל מהסוהר הפשוט דרך מפקד האגף ועד מפקד הכלא. אף פעם לא קיללתי אף אחד מהם ואני מבין שהם מבצעים את עבודתם. יש לי כבוד גם לחבריי לתא, שהם בעצמם מתייעצים איתי ומכבדים אותי. אף אחד מהם לא מעשן על ידי, כי הם יודעים שאני חולה לב".
"בראש חודש סיוון כינסתי את תלמידיי וסיפרתי להם שאני יודע, שלקראת סוף השנה יקרה משהו נורא, מלחמה קשה", טוען הרב שיינברג. "נסעתי יחד איתם לציון הקבר של הרב מרדכי אליהו ושם הרגשתי את הגזירה ביתר שאת. יצאתי משם בוכה ואמרתי לבחורים שאני לוקח על עצמי את הייסורים שעתידים לבוא. כחודש לאחר מכן, בראש חודש תמוז, הרגשתי חולשה גדולה. אמרתי לבחורים שהנה זה בא, ואז הכל התפוצץ. לא ידעתי מה בדיוק יקרה, אבל ידעתי שגזירה קשה עומדת להגיע. קיבלתי על עצמי בהכנעה את הייסורים, אבל גם הם יעברו. כמו שידעתי שתבוא הגזירה כך אני יודע שתבוא הישועה. היא תבוא כהרף עין. הכל מבוסס, דברי עם תלמידיי. אני לא ממציא כלום. אני נמצא במקום גבוה רוחנית. יש שפוחדים מהיום שבו אחזור ואני אחזור, אבל אל דאגה, אני לא מחפש נקמה ".