מדי כמה חודשים מבליחים לאוויר העולם כל מיני "פאשקווילים" או דמויי-פאשקווילים נגדי ונגד הקרן לידידות. האחרון שבהם פורסם לפני כחודש על ידי הרבנים זייני, ליאור ודרורי. השלושה הודיעו כי הם ממליצים שלא לעלות ארצה באמצעות הטיסות של הקרן לידידות, תוך שהם מבססים את דבריהם על עובדות שקריות, שלא היו ולא נבראו מעולם.

בדרך כלל אני משתדל שלא להשיב ל"פאשקווילים" כאלה. חרגתי אז ממנהגי והצגתי לרבנים הנכבדים מספר שאלות. אשוב עליהן כאן:

"באם נאמץ את הקו המחשבתי של הרבנים הללו שיוצאים נגד הקרן לידידות, עלינו לשאול אותם מספר שאלות: האם 350 אלף היהודים שעלו עד עתה לישראל באמצעות הסיוע של הקרן לידידות צריכים לשוב לגלויות השונות מהן באו? באם, חס וחלילה, אחד מבני משפחותיהם של הרבנים יצטרך לכך, האם יאסרו עליו שימוש במכשירי MRI הפזורים בבתי חולים ברחבי הארץ ואשר נתרמו על ידי הקרן לידידות? האם במהלך ירי רקטות על ישובי ישראל אסור לתושבי היישובים הנפגעים לסור למקלטים שהקרן שפצה או בנתה? כל אלה שאלות הממחישות כמה מגוחכות הן הטענות, וכל אלה שאלות שהרבנים הללו התחמקו מאז ומעולם מלהשיב עליהן (!)".

"בנוסף, ראוי לשאול את הרבנים הללו: האם אינכם מחוייבים ב'שמוע בין אחיכם'? האם לא מוטלת עליכם החובה לפנות אל הקרן ולבדוק את הטענות השקריות שאתם מפיצים אודותיה במשך שנים לפני פרסומם של גילויי דעת הלכתיים?".

מאז הצגתי את השאלות הנ"ל ועד עתה חלף כמעט חודש אך מצד הרבנים שתיקה מוחלטת. הסיבה לשתיקת הרבנים הזו פשוטה: אין להם מה לענות. הרבה יותר קל ומשתלם לצאת בפסקי הלכה על בסיס עובדות שקריות שהוצגו על ידי כל מיני בעלי אינטרסים, מבלי לערוך בדיקה משמעותית, ואז לאסור מישהו אחר; מנגד, הרבה יותר מסובך ללמוד סוגיה, לשמוע טענות, ואז לפסוק (כפי שעשו, אגב, רבנים רבים ומצאו כי אין כל בעיה בפעילות הקרן). זה גם הרבה פחות מעניין. כי כשרב מתיר משהו אין בכך כל סנסציה. תשומת הלב מופנית אליו רק כאשר הוא אוסר משהו. לכן הרבנים הנ"ל אוסרים... כל יום משהו או מישהו אחר.

אסיים בדברי הגמרא (ברכות ח ע"א). "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים". יש מספר ביאורים לדברי הגמרא הללו. אחד מהם רלוונטי מאוד למקרה שלנו. הקב"ה רוצה שנחיה בעולם הזה חיים מלאים, והוא דורש מאיתנו לנצל את כל העושר והטוב בעולם הזה בכדי לקדש את שמו. ה"ירא שמים" המוזכר בגמרא, הוא אותו אחד שמעדיף שלא לבדוק ולאסור כל דבר הבא לפניו. זה, כאמור, לא מה שהקב"ה רוצה מאיתנו. לכן, "גדול הנהנה מיגיע כפיו". דווקא אותו אחד שבודק ומוצא דרכים להתיר ולהשתמש בעולם שסביבנו לשם שמיים, גדול יותר בעיני שמיא. גם אם הוא לא מקבל כותרת.