מה לענות למי ששואל אם לנסוע לראש השנה לאומן?
זה ניסוח נכון של השאלה. כמו בכל נושא עם ישראל מתחלק לכמה חלקים. יש כאלה שהחליטו באופן נחוש לנסוע, ואז גם אינם כרויה לשמוע. הם בערך 30,000. כנגדם יש 7 מיליון, שהחליטו לא לנסוע, והם כלל לא שואלים. ובאמצע, יש מתלבטים, לא ברור כמה, והם מוכנים להקשיב. לכן לומר להם לא לנסוע.
מה הסיבה העיקרית?
כלל ראשון: אל תצא לחו"ל. כידוע אסור לצאת לחוץ לארץ, אפילו זמנית. לרמב"ם מותר רק לשתי מצוות חמורות, וכן אם נצרך לפרנסה (רמב"ם מלכים ה ט). לתוספות לכל מצוה (תוס' ע"ז יג א). אבל אין שום מצוה בביקור קברים. אם זו היתה מצוה, אז למה אינינו רואים שגדולי ישראל המוסרים נפשם על כל מצוה ומצוה לא הולכים בקביעות לבקר קברים.
אבל כלב בן יפונה הלך למערת המכפלה. וכן נפסק בשולחן ערוך או"ח תעט ג לבקר בבית קברות בשעת תענית וכן הוא מוזכר בעוד כמה מקומות?
אכן יש לזה ערך, אבל זה לא אומר שזה כבר נחשב כמצוה שמתירה יציאה לחו"ל. כך כותב מרן הרב קוק בסוף שו"ת משפט כהן ("ועל עיקר מצוה לא ידענא, דמצינו רק שהיא תועלת שעל ידי כן הצדיקים מבקשים עליו רחמים. אבל מצוה מנא ליה"? - שו"ת משפט כהן סי' קמז).
אבל בשדי חמד שמרן הרב קוק חולק עליו, כן כתוב שמותר לצאת לחו"ל לקברי צדיקים. אז יש דעה שמתירה?
לא מדוייק. א. קודם כל, השדי חמד עצמו מסייג שמי שלומד תורה, קרוב הוא להפסד ????, כי בדרך אי אפשר ללמוד תורה כמו בבית (שדי חמד, תחילת אסיפת דינים, ערך ארץ ישראל). ב. הוא רק הביא בקיצור שיש פוסקים המעלים סברא כזאת. אבל המעיין בדברי הפוסקים האלה עצמם יראה שאין אצלם היתר ממש, אלא שהם נכנסים בדוחק גדול כי לתרץ דיעבד את אלה שנוהגים כך. ג. ההיתר מבוסס על כך שמותר לכהנים להשתטח על קברי צדיקים לכן קל וחומר לצאת לחו"ל בשביל זה. להלכה אנו נוקטים שאין לכהנים להיכנס לקברי צדיקים. רק לגבי מערת המכפלה וקבר רחל, יש מתירים בגלל המבנה של המקום, שזה לא ממש אוהל המת, ואגב מרן הרב קוק גם לשני מקומות האלה לא נכנס. עיין בספרך "קום התהלך בארץ" ותמצא שם...
אבל עובדה, שיהודים נוסעים לחוץ לארץ לסתם טיולים?
גם לזה אין היתר אך פה יש צד יותר חמור, כי זה במסווה של מצוה. כלל שני: לא לעזוב את המשפחה. זה אכזרי מאוד לבעל משפחה לעזוב את אשתו ואת ילדיו ולהיות לבד שם. זו בעיה מוסרית וקשה מאוד. כיצד אדם רוצה שזה יהיה לרצון לד', כמה גדולים העירו על זה (הג"ר דב ליאור).
ואם הוא רווק?
אז נימוק זה לא שייך. יש גם אובדן הכסף. כלל שלישי: תן כסף לצדקה. הנסיעה הזאת עוד כסף רב. אלפי שקלים. אתה נוסע לקבר רבי נחמן כאשר יש בארצנו רעבים! והרי כתוב במפורש: צדקה תציל ממות (שבת קנו א). זו מצוה ברורה של תורה, מצוה עליונה ונשגבה. אגב, גם אי אפשר להשתמש מעשר כספים כדי לנסוע לאומן, שהרי הגדרה של מעשר הוא לעניים, ולא לדברים אחרים.
אבל הם טוענים שהם עניים, כי אולי יגיע לגהינם ורבי נחמן הבטיח שאם יגיעו לאומן בראש השנה הוא יוציאם מגהינם?
כלל רביעי: רבי נחמן בעד ארץ ישראל. יש בזה כמה שיבושים. א. רבי נחמן אמר לבוא אליו בראש השנה בחייו, ולא הזכיר לנהוג כן אחרי מותו (חיי מוהר"ן קכו). ב. רבי נחמן אמר שמי שיבוא לקברו, ולאו דווקא בראש השנה, הוא יומיאנו מגהינם (שם קסב. רכה) אבל הוא אמר זאת לחסידיו הנמצאים בחו"ל. והוא בעצמו מסר את נפשו להגיע לארץ ישראל לראש השנה. חסידי רבי נחמן הראשונים בארץ מעולם לא יצאו מן הארץ כדי להגיע לאומן. וכן ממשיכים תלמידיהם עד עצם היום.
אבל הבטחה להוציא מגהינם היא דבר גדול?
כלל חמישי: רבי נחמן לא ממציא דברים. יש פה נקודה עקרונית. בכל התורה כולה, כתוב שכדי להגיע לגן עדן, יש לקיים את כל תרי"ג מצוות, כל אחד כפי יכולתו. לא כתוב שכל אדם יבחר לו מצוה אחת, ומלבד זה יחטא, ואז לנצח תהיה לו כל טובה. ועיין פירוש הרמב"ם על המשניות סוף מכות. אמנם יתכן שאדם יעשה מצוה גדולה אדירה ששקולה כנגד עבירות רבות, כדברי הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב ביחס לאביה בן ירבעם שהסיר את השומרים שחצצו בין מלכות ישראל ומלכות יהודה, מועד קטן כח ב, שזה ודאי מעשה עצום של אחדות ישראל. הרעיון שכדי לצאת מגהינם די בדבר קל של אמירת עשרה מזמורי תהילים, נתינת פרוטה לצדקה וביקור באומן, זה חידוש בלתי מתקבל על הדעת. יש עוד דברים מחודשים זרים אצל רבי נחמן. עכשיו יש שתי אפשרויות: א. או לומר שאכן רבי נחמן, על אף כל גדלותו, טעה ואמר דברים שאין להם שחר. ב. או לומר שהוא אדם גדול וקדוש ומתוך כך, נאמן במסירות לכל התורה כולה, ולכן יש לך להתאמץ להסביר כל מה שאמר שיתאים לתורה, ובכלל זה שהוא לא אמר לצאת מהארץ לקברו. אני מעדיף את האפשרות השניה.
אבל עדיין נשארת הזכות שדי באומן, יחד עם עשרה פרקי תהילים ופרוטה?
נכון. אולי כוונתו לומר שמי שימסור את הנפש ויבוא לקבר רבו שאליו הוא דבוק כל חייו, מתוך כך יתעורר לתשובה גדולה.
אם כן מצאנו הסבר.
כלל שישי: לימוד תורה עדיף מקברי צדיקים. אכן, יש תועלת בקברי צדיקים, אמנם פחות מלימוד תורה. וזה נאמר אפילו על קבר רשב"י שהעירו כמה גדולי דורנו.
מסופר שכמה אברכים גדולי תורה מובהקים מכולל "אהל תורה" בירושלים נסעו למירון בל"ג בעומר להשתטח על ציון התנא רשב"י, ובדרך חזרתם עברו דרך בני ברק ונכנסו אל החזון איש. התעניין החזון איש אצלם מה הם עושים אצלו באצמע הזמן... וכשהושב שהיו במירון, הגיב בתמיהה בערך בהאי לישנא: וכי סוגרים את הגמרא ונוסעים למירון?! (מעשה איש ח"ה עמ' סח-סט. ח"ז עמ' יב).
כאשר שוחחו לפני הגרי"ש אלישיב על ה"עניין של הנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר, הגיב מיד: רבי שמעון? הוא נמצא כאן! [והחווה בידו על הגמרא. כאומר בשביל להגיע לרבי שמעון ביומא דהילולא לא צריך לנסוע לקברו. אדרבה יש ללמוד את תורתו ולא להתבטל] (השקדן ח"ב עמ' 109-108). ופעם אחרת, נשאל הגרי"ש אלישיב: האם מומלץ לעלות למירון בל"ג בעומר? והשיב: שאם רוצים ללמוד בזמן זה, זה עדיף, אבל אם יודע שבזמן זה לא ילמוד, יסע למירון. וכשביקר אחד מהגדולים בבית הג"ר אלישיב, ודנו בענין עליית הכהנים למירון, התבטא הרב: אני לא מבין מה כל הבלגן מסביב מירון, מירון זה לא ענוגה שצריכים להתיר אותה... (וישמע משה עמ' קסח והערה רל. וכן במפי האיש עמ' יח). ונשאל הגרי"ש אלישיב שאלה הלכתית בהלכות חושן משפט - בנוגע למדורת רשב"י במירון, ובתוך הדברים השואל הזכיר שאחד הצדדים טוען שעשה הפעולה כי רשב"י נהנה מכך, ואמר הגריש"א: רבי שמעון נהנה ממי שיושב ולומד (מפי האיש עמ' יז).
וכשנשאל הג"ר חיים קניבסקי: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה? השיב: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה. ונשאל שוב: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י? וענה: אנו לא האר"י.
לכן מי שלא ילמד תורה יש ערך לבקר לקברו?
כלל שביעי: המבלי אין קברים בארץ ישראל. אם אדם מחליט כן ללכת לקברי צדיקים, המבלי אין קברים בארץ ישראל, כגון מערת המכלה, קבר רחל, קבר רשב"י ועוד רבים. הרי עם כל קדושתו של רבי נחמן, בודאי הוא יודה שאלה גדולים ממנו. ווכששאלו גדולי ישראל אם מותר לרדת לאומן, אמר הגר"מ אליהו: "מי שרוצה להתפלל על קברות צדיקים עדיף שילך לקברות צדיקים בארץ ישראל - חברון, קבר רחל, קבר רשב"י - שהיה רבו של רבי נחמן - ולא יצא מהארץ לטומאת ארץ העמים". הגרי"ש אלישיב: "לך להתפלל בכותל". הגר"ע יוסף תהה איך הפך קבר רבי נחמן לחשוב יותר מקברי הרמב"ם ורבי יוסף קארו - "מרן מקומי". ואמר הג"ר דב ליאור מילי דבדיחותא: "אנשים מגיעים למירון, לקבר רבי שמעון בר יוחאי, כדי לבקש ממנו שיעזור להם כדי שיצליחו לנסוע לקבר רבי נחמן ולבקש ממנו בקשה..." (עיין קום התהלך בארץ סי' מט). גם נחסוך זמן, ואת הכסף ניתן לצדקה. מרן הרב קוק אמר שלא יוצאים לחו"ל כדי להשתטח על קברי צדיקים. המבלי אין קברים בארץ (שמות יד יא)?! (שו"ת משפט כוהן סי' מז). ומרן הרב קוק דווקא השתמש בביטוי זה, שהרי רש"י כותב שם בלעז באריכות: ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פושי"ש - se por feilance de non foses, האם בגלל מחסור של לא קברים. והסביר ד"ר משה קטן, שלעז זה, הארוך מכל הלעזים שבפירוש רש"י על התורה, ואולי בכל פירושי רש"י, מיועד להסביר חריג תחבירי: השימוש בשתי שלילות, מחזקות, ולא מבטלות זו את זו. כפי שבעברית יש לנו "מבלי" ו"אין", היה אפשרי בצרפתית, כפי הנראה, לומר "מחסור של לא" במקום "מחסור" סתם (אוצר לעזי רש"י עמ' 6).
אבל באים לאומן עשרות אלפי אנשים, מזרמים שונים, וזו חויה-גדולה להתפלל שם?
כלל שמיני: עבודת ד' ולא חוויות. תפילה היא עבודת ד' ולא לחוויות. העובד לחוויות, אינו עובד את ד' אלא את החוויה. אין זה לשם הויה אלא לשם חויה. לא להמציא דרכים חדשות לעבוד את ד'. הנצי"ב מזכיר יסוד זה כמה פעמים בפירושו על התורה, לגבי חטא נדב ואביהו, חטא 250 נשיאים, חטא ויאכל וישתו ויבואו את האלהים, ופסוק בקריאת שמע ולא תתורו. וכן בסוף תשובת משיב דבר א מד. ואם אדם מתעקש לתפילה של רבבות יחד, מה טוב, ברוב עם הדרת מלך. אז שיארגן זאת ברחוב שנקין בעיר הקודש תל אביב. פעם אמרת זאת ומישהו העיר לי: אדם מדמה מקום טמא כמו תל אביב למקום קדוש כמו אומן?!
ומה הרב ענה לו?
לא שוה תגובה, מי שמדבר כך ממילא לא יבין, רק נשאר להתעלל עליו (וכששאלנו את הגר"ח קניבסקי והגר"א נבנצל על איזה עיר מקבלת את התואר "עיר הקודש", אמרו שניהם כל עיר בא"י. שו"ת ארץ ישראל סי' קל).
כלל תשיעי: התרחק מתעבות הגויים. אם כבר הזכרנו ארץ טמאה, היא גם טמאה בגלל שהגויים הקימו מסביב לקבר רבי נחמן מקומות תועבה, של אכילת טרפות וזנות, רחמנא לצלן, יש יהודים שנוסעים לרבי נחמן שנכשלים בזה, לא כולם חלילה, אבל חלק, ויש כלל בהלכה שאין ללכת למקום בו יש דברים לא צנועים, עיין בבא בתרא נז ב, ויש בזה פרטי דינים, אבל למה להגיע לשם.
הגויים האלה יודעים להרוויח כסף...
כלל עשירי: אל תתן כסף לגויים. נכון, העמים שם הם אנטישמיים, ויש להם הרבה דם יהודי טהור עי הידיים. אין ???? לתת להם להרוויח כסף. עדיף לתת ליהודים העניים הצדיקים פה.
שאלה אחרונה. אבל הם טוענים שזה מקום קדוש כי יקברו בו עשרים אלף יהודים שנרצחו בידי ההיידמקים.
כלל אחת עשרה: מסירות נפש יש בארץ. א. קודם כל רבי נחמן לא נימק שזאת הסיבה שיש לבקר שם אלא שטוב להיקרב שם. ב. לצערנו בכל המקומות בעולם יש יהודים שניצחו. ובשואה נרצחו ששה מיליון, אוי ואבוי. ג. גם בארץ הרבה יהודים נהרגו על קידוש השם, ולא באונס אלא נכנסו למקום סכנה מרצון, בעלייתם לארץ, בהקימם ישובים, בהליכתם לצבא.
ובסיכום?
כותב מרן הרב קוק בתשובותו נדון: "...עיקר הקדושה של הצדיקים הראשונים, למי כל חמדת ישראל? הלא היא בארצנו הקדושה!" (שו"ת משפט כהן קמז).