הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, התראיין לבטאון לשכת עורכי הדין ואמר כי הוא שלם עם הנעשה בפרשת אזריה, שרעשי הרקע כלל לא השפיעו עליו ובנוסף לכך הצהיר לראשונה כי הוא הומוסקסואל.

"אני שלם לחלוטין עם הדרך שבה נהגנו בפרשת אזריה", אמר תא"ל אפק לבטאון 'עורך דין' והוסיף כי כבר שנודעו פרטי האירוע, "היה ברור לחלוטין שנדרשת חקירת מצ"ח". לדבריו, "ממצאי החקירה העלו שאזריה ירה במחבל מנוטרל, ללא הצדקה מבצעית ולא מתוך תחושה של סכנת חיים, אלא בתגובה לכך שהמחבל דקר את חברו קודם לכן. בנסיבות אלו חובה היה ומוצדק היה להגיש כתב אישום בעבירה חמורה של הריגה".

את הטענות, לפיהן התבטאויותיהם של שר הביטחון דאז יעלון והרמטכ"ל השפיעו על ההליך המשפטי, הוא דוחה מכל וכל, "אני רוצה להבהיר באופן חד-משמעי שלדברים הללו לא הייתה כל השפעה עליי. יתרה מכך, אין גורם במערכת הביטחון שבא אלי ואמר לי, אני רוצה שתפעל כך או אחרת. כל ההחלטות היו עצמאיות לחלוטין".

"חרף האווירה הטעונה", הוא מדגיש, "המשפט נוהל באופן שקול, מקצועי ונטול פניות. לא נתנו לוויכוח הציבורי ולרעשי הרקע להשפיע על השיקולים המקצועיים ועל קבלת ההחלטות. צוות התביעה הצבאית, בהובלת סא"ל (מיל') נדב ויסמן, נהג ביושר ובממלכתיות, וביצע את מלאכתו נאמנה".

אלאור אזריה והוריו בבית הדין הצבאי פלאש 90

הפצ"ר משוכנע כי פרשת אזריה היא אירוע היסטורי בעל משמעות גדולה להמשך וחושב שמדובר ב-"ציון דרך משפטי וערכי בתולדות המשפט הצבאי. עצם האמירה שגם מול האויב הגרוע ביותר, גם מול מחבל שניסה לרצוח חיילים, אין מקום לשימוש בנשק כאשר המחבל אינו מהווה עוד סכנה, היא אמירה חשובה ומשמעותית. זו אמירה שנותנת ביטוי, הלכה למעשה, לערכים של הצבא כמו טוהר הנשק. אני חושב שמשפט אזריה יילמד עם השנים וינותח בעתיד, והפרשה תיזכר כ'פרשת דגל'.

עם זאת הוא אומר כי "המבחן האמיתי של הפרשה יהיה בפרספקטיבה של זמן. איך יסתכלו עליה עוד חמש או עוד עשר שנים. אנחנו לא ששים אלי קרב ולא שמחים להעמיד לדין חייל לוחם על עבירה חמורה, אבל הדין צריך להיעשות. אני בטוח שהדרך שבה פעלנו תעמוד במבחן הזמן".

בהמשך הראיון הוא התייחס לראשונה לנטייתו המינית וטען כי היא לא היוותה עבורו מכשול במערכת הצבאית, "מעולם לא הרגשתי שהנטייה המינית שלי הייתה שיקול בקבלת החלטות לגביי, וטוב שכך".

תא"ל אפק הודה כי בתחילת דרכו הצבאית הוא מעט חשש. "כשהייתי קצין צעיר הזמנים היו אחרים, וחששתי שהדבר יפעל נגדי ושבאמת אתקל בתקרת זכוכית. לשמחתי, הדבר לא עורר עניין מיוחד כלל, ומעולם לא הרגשתי שהנטייה המינית הייתה שיקול בקבלת החלטות לגביי, וטוב שכך".

הקצין הבכיר הוסיף כי הוא מעוניין לשמש כסמל עבור הקהילה הגאה. "חשוב מבחינתי לשמש מודל לחיקוי. צעירות וצעירים רבים מאוד שנמנים עם הקהילה הלהט"בית נמצאים על סף גיוס לצה"ל או משרתים בצה"ל. גם היום, בשנת 2017, אנחנו נתקלים בגילויי בורות ושנאה לאחר. חשוב לי שאותם צעירים וצעירות ידעו שאין בצה"ל תקרות זכוכית שמגבילות אותם. הצלחתם תלויה בהם, ובהם בלבד. אפשר להגיע לפסגת הפירמידה, איש איש בתחומו לפי יכולתו וכישוריו. צה"ל הוא צבא העם, הוא מחבק את כל מי שרוצה לתרום ולהתפתח בו, ואשמח אם רבות ורבים ילכו בדרכי".