אלכוהול לקטינים בחסות פורים

צחי, תלמיד כיתה י בישיבה תיכונית במרכז הארץ, מספר שבערב פורים בישיבה בה הוא לומד, "הרבה משתכרים. כולם שותים אלכוהול, ולפחות בין שליש לחצי משתכרים עד רמה של לעשות שטויות. הם נעשים לא מפוקסים, הולכים ובוכים, מקיאים. שנה שעברה חבר שלי השתכר, התחיל להתחבק עם אנשים ואחר כך להרביץ להם, ובין השאר משך לראש הישיבה בזקן והכניס מכות לרבנים".

מה אתה חושב על השתכרות בפורים בישיבה?

"סבבה של דבר, לדעתי. זה שמח, כיף, וזה יפה שהישיבה נותנת את המקום של הפתיחות הזאת".

דבריו של צחי, מן הסתם, אינם גורמים להרמת גבותיו של אף תלמיד לשעבר בישיבה תיכונית. מסיבות פורים הכוללות שתיית אלכוהול אינטנסיבית על ידי נערים בגילאי 15-17, אינן מחזה נדיר בישיבות התיכוניות, וההקפדה על קיום מצוות היום משתלבת באופן הדוק עם הצורך להתפרק, להוריד כמה כוסות ולדפוק את הראש, צורך שבמיוחד במגזר הדתי, אינו מוצא לעצמו אפיק ביטוי בשאר ימות השנה.

עם זאת, האם אין הדבר מהווה עבירה על החוק, לפחות מבחינתן של הישיבות? בחוק העונשין 1977 - איסור מכירת משקאות משכרים לקטין נכתב מפורשות כי "המעודד או משדל אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים לשתות משקה משכר, דינו- מאסר שלושה חודשים. המוכר משקה משכר לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים, דינו - מאסר שישה חודשים". על פי נתוני מגן דוד אדום, בשנת 2006 פינה מד"א לבתי החולים 6,016 בני אדם שצרכו אלכוהול עד כדי איבוד הכרה, בשנת 2007 פונו לבתי החולים 7,020 בני אדם שהשתכרו, וב-2008 הגיעו 10,407 בני אדם לבתי החולים בעקבות שתיית אלכוהול מופרזת.

יאיר (שם בדוי), רכז הדרכה בישיבה תיכונית הידועה ברמתה התורנית הגבוהה, מספר כי בין 70 ל-80 אחוזים מתלמידי הישיבה משתכרים "עד דלא ידע, כלומר לגמרי". יאיר מודע לבעיה החוקית אך מחדד את הניגוד בינה לבין הדרישה המסורתית היהודית: "חוקית, על שני דברים צריך לדווח מיידית להורים - שימוש באלכוהול ובסמים, ויחסי מין. אין אפשרות חוקית להשתכר בין כתלי הישיבה. מאידך, התלמידים מגיעים בפורים לישיבה בידיעת ההורים, וזה חלק מההווי הקיים. זו מציאות שקיימת כבר שנים, והיא מאפשרת לתלמידים להוציא דברים שיש להם בפנים.

תראה, כל דבר שהתורה אסרה, היא גם אפשרה אותו ברמה מסוימת, מעודנת יותר. אתה רוצה להשתכר? זה אסור. אבל אם תבוא לישיבה ביום אחד בשנה, בפורים, תוכל להשתכר. יש נקודה אחת קטנה שאדם צריך להתנסות בה ולקבל את מצוות היום בצורה מבוקרת, מתוך דיבוק חברים".

יש מקרים קיצוניים של השתכרות?

ברגע שתלמיד עושה שטויות, עוצרים אותו ולוקחים לפנימייה. בוא נגיד שבשבע השנים שאני בתפקיד, הייתה רק פעם אחת שתלמיד שתה יותר מדי, וטופל מיידית. בגדול אנשים די יודעים איפה הגבול.

יחיאל, ר"מ בישיבה בדרום הארץ, טוען כי אין מה להיבהל מההשתכרויות בליל פורים: "אני יכול להגיד לך שאצלנו היו מעט מאוד תופעות שליליות שגרמה השתכרות. בכיתה ט הילדים דופקים שתי כוסות וודקה, נגמרים, וגוררים אותם לחדר. ילדים מכיתות גדולות יותר יודעים לשתות בצורה מאוזנת ולשלוט בעצמם. אני לא זוכר שהיה איזשהו סיפור שלילי של ונדליזם או משהו בעייתי שנגרם בעקבות שכרות. מקסימום אנשים הקיאו, נגמרו, ונשלחו לבלות את המשך הלילה בחדרם. אבל מדובר בפועל יוצא של ההכנה לפורים: כמה שבועות לפני החג אנחנו מקדישים זמן לעיסוק במשמעות של פורים ובירור עניינו, לאן הוא אמור להביא אותנו, וזה כולל גם הכוונות של אופן השתייה בפורים ולאן זה אמור להוביל.

מה אתם מסבירים לתלמידים?

אנחנו מדברים על העניין שהשכרות היא רק כלי כדי להגיע לחשיפה שהאדם יכול לחשוף את עצמו בפחות צנזור ומחסומים, בצורה מדורגת, ועל כך שעדיף להיות יותר בין הרוקדים מאשר בין השותים. אבל סך הכול פורים הוא באמת חוויה מאוד חיובית לכל המשתתפים.

עוד אופן בקרה שלנו הוא העובדה שאת בר השתייה מפעילים אנשים מאוד אחראים. הם יודעים לשלוט על הברז ולהגיד לבן אדם שהוא שתה יותר מדי ושיחזור לריקודים.

ומה בדבר ההנחיות החוקיות?

אני יודע שעל פי משרד החינוך זה אסור, ואני מתייחס לזה כחלק מהאחריות החינוכית שלי. כיוון שאני לוקח אחריות חינוכית על הכול, אני לוקח גם על זה. זה כמו שמשרד החינוך לא מרשה לי לשלוח תלמידים להפגנות, ואף על פי כן אני לוקח על זה אחריות חינוכית, גם פה. כמובן שמבחינה פורמאלית אני אמצא את הניסוח המפותל, אני אגדיר את המסיבה כערב רשות או מה שלא יהיה. אבל העיקרון הוא שזה חלק מאחריות חינוכית כוללת ולכן אנחנו בהחלט מוכנים לשאת בעניין.

איך מגיבים ההורים לאלכוהול?

בשנים שאני כאן, לא היו הורים שבאו בטענות. אדרבה, בשנה שעברה היה פורים מחובר לשבת. 60% מהתלמידים נשארו למחרת המסיבה בישיבה, דבר שכלל שבת, כיוון שרצו להיות בישיבה בעוד סעודת פורים. זה מראה שיש כאן משהו שהוא מעבר לסתם השתכרות לשמה.

ואם משתכרים אצלכם מחוץ למסגרת של פורים?

יש ענישה ברורה. מורחקים על דברים כאלה. אלא אם כן זה טיש או י"ט כסליו. אבל גם שם דואגים מראש שלא תהיה כמות מספיקה כדי השתכרות. אבל הכללים הם שאם תלמיד שותה לשכרה הוא מורחק מהישיבה.

מהמינהל לחינוך דתי שבמשרד החינוך נמסר, כי מדיניות המשרד אוסרת באופן ברור וחד משמעי על שתיית אלכוהול על ידי תלמידים, ובכלל זה גם במסגרת מסיבות פורים.

במשרד מציינים, כי במהלך השנים האחרונות מרביתן של הישיבות התיכוניות אינן מקיימות את מסיבת פורים בתוך המוסד החינוכי אלא מחוצה לו. לפיכך, האחריות על תלמידים המציינים את פורים מחוץ למוסד החינוכי נתונה בידי הוריהם.

בישיבות בהן מתקיימות מסיבות פורים בתוך המוסד החינוכי, מחויבת הנהלת בית הספר לפקח אחר המסיבות ולמנוע מקרים של שתיית אלכוהול והשתכרויות.

במקרים בהם נמצא, כי תלמידים שתו לשוכרה במסגרת מסיבה אשר נערכה בתוך המוסד החינוכי, מחויבת ההנהלה לנקוט באמצעים המשמעתיים העומדים לרשותה.