לא רק בקבינט הישראלי ישנם סערות, גם הקבינט הבריטי מתייצב נגד ראש הממשלה, תרזה מי, כשהיא הגיעה היום (ד') לבקש את אישורם של שריה להסכם ה'בריקזיט' המסתמן עם האיחוד האירופאי.
לפני יותר משנתיים, העם הבריטי החליט לצאת מהאיחוד האירופאי. כעת צריכה ראש הממשלה לבחון איך הממלכה האנגלית נפרדת מהאיחוד בעוד ארבעה חודשים (מרץ) תוך צמצום הנזקים כלכלים ותחבורתיים שצפויים להתרחש, בין השאר מטוסים ומשאיות מהאיחוד האירופי לא יוכלו להיכנס לבריטניה ומטוסים ומשאיות מבריטניה לא יוכלו לעשות את דרכם למדינות האיחוד.
מיי, גיבשה הסכם עם האיחוד בבריסל. כחלק מההסכם אנגליה צפויה לשמור על קשרי מסחר ותחבורה עם אירופה. הנושא העיקרי שעל הפרק הוא האירו. הצדדים חלוקים בניהם האם השטר המשותף לכל המדינות החברות באיחוד יהיה תקף גם בבריטניה.
המערכת הכלכלית העולמית נמצאת בדריכות לקראת הבריקזיט אך לנו הישראלים זה נראה רחוק. אולם חשוב לדעת שאירופה היא שותפת הסחר המרכזית של ישראל. במידה והכלכלה האירופית תינזק מהפרידה מאנגליה תינזק בעקיפין גם הכלכלה הישראלית. בכירי שוק ההון הישראלי מעריכים כי הנזק לכלכלה הישראלית תלוי בנזק שייגרם לשוק האירופי. גם הכלכלה האמריקאית תלויה בזו האירופאית וצופה בדריכות בהתרחשויות האירופאיות. כלכלנים בכל העולם צופים כאוס מוחלט בכלכלה העולמית כבר באביב הקרוב.
שרי הפרלמנט הבריטי מתקשים לקבל את ההסכם שגיבשה מי וטוענים כי הוא כובל אותם לאיחוד. כמה משריה הבכירים של מיי דרשו התנתקות מוחלטת מהאיחוד האירופי, ולא חלקית כמו זו שהובילה מיי, והתפטרו במחאה על ההסכם המתגבש. החשש של ראש הממשלה, שבריטניה תמצא את עצמה עוזבת את האיחוד ללא הסכם על תנאי העזיבה.
במידה וממשלת בריטניה אכן תאשר היום את ההסכם ישנה עוד דרך ארוכה עד לאישורו המוחלט. 27 המדינות האחרות שחברות באיחוד יצטרכו לאשר את ההסכם עד לכניסתו הסופית לתוקף.