שלום רב.
שכנתי היקרה, אליה אני קשורה מאוד, סובלת ממשבר קשה, שהיא חושבת שקשור בגיל המעבר. אחרי לידת בנה הקטן, לפני 10 שנים, היא סבלה מדיכאון אחרי לידה שהפך לקליני, והיא היתה מטופלת תרופתית. ברוך ה' היא הבריאה, אך המצב עכשיו שוב קשה, אנחנו והמשפחה שלה דואגים מאוד, היא לא מעונינת לערב גורמים טיפוליים, כי היא מפחדת שייתנו לה שוב תרופות. מדובר במשפחה שעלתה לארץ לפני כ-15 שנה, ומצבם הכלכלי אינו מזהיר (בלשון המעטה). היא קשורה אלי מאוד מאוד, ומספרת לי מה עובר עליה, היא חשה תחושת בדידות עצומה, היא עצובה ו"רוצה ללכת מכאן, הכי רחוק שאפשר", כהגדרתה. בימים קשים היא מזניחה לחלוטין את הבית והמשפחה. איך אפשר לעזור לאדם במצב כזה (נפשית, כמובן, לא פיזית)? והאם יש אפשרות לקבלת טיפול פסיכולוגי במימון קופ"ח? (יש לי תחושה שהיא אינה הולכת לטיפול בגלל הכסף. ולא בגלל הפחד מתרופות כפי שהיא טוענת)
תודה רבה מראש.
תשובה
שלום רב,
ראשית שכנות וחברות טובות עשויות לסייע בהקשבה יעוץ ואולי גם סיוע פיזי שמשמעותו גם נפשית. קופות חולים לא ממנות טיפול פסיכולוגי אבל מפנות לפסיכולוגים המתחייבים למחיר שהוא זול יותר מהמקובל. לכן כדאי להפנות ולנסות.
בהצלחה.