"על חטא שחטאנו" - בית משפט לחברה הישראלית
מטרת הפעולה: לבדוק האם בישראל שנת תשס"ו מתקיימת לה חברה צודקת.
מיועד לכיתות ז-י
" שנה עברה שנה באה... "
...מסתיימת לה השנה.
אנחנו בשלב הסיכומים לקראת השנה המתחדשת ובאה.
האדם הפרטי עומד מול ריבונו של עולם ומתוודה על חטאיו.
'וידוי' הוא אחת ממצוות התשובה.
אך לא רק מול הקב"ה נותן האדם דו"ח
גם לעצמו האדם נותן דו"ח
" האם הייתי בסדר השנה? הצלחתי לעשות מה שרציתי לעשות השנה? "
גם הציבור בדומה לאדם מחויב לתת 'דו"ח מצב'
" האם היינו בסדר כחברה? דאגנו לחלשים...? עזרנו לנזקקים...? היינו חברה צודקת?"
מהלך הפעולה:
מחלקים לחניכים תפקידים – חלק מהחניכים מייצגים דמויות וחלקם משמשים כמושבעים. לכל חניך המייצג דמות נותנים תעודת זהות של הדמות (מצורף כקישור בהמשך).
כל דמות עולה בפני השופט ומציגה את טענותיה.
על הקטיגור לייצג את העדים בתביעה נגד החברה הישראלית, ואילו על הסניגור להגן על החברה הישראלית.
כמו כן, ניתן לשלב איש רוח או רב (מצורף דף מקורות לדמות זו).
בסוף כל עדות על חבר המושבעים להחליט האם החברה אשמה או זכאית. זאת על-ידי הנפת כרטיס אשם/זכאי הניתן לכל אחד מהמושבעים (מצורף בסוף הפעולה).
בנוסף, על חבר המושבעים להציע רעיון לשיפור המצב.
הערה:ניתן לעשות את הפעולה בשתי צורות- האחת ע"י הצגה של המדריכים, השנייה ע"י משחק של חניכים.
חשוב!!! המסר של הפעולה הוא לא רק כמה רע, אלא שיש עוד הרבה מה לפעול ולתקן. על החניכים לצאת בסוף הפעולה עם החלטה – מה הם עושים על מנת לשפר את המצב!!! לא רק להתלונן...
ניתן לסיים עם הסבר על התו החברתי כדוגמא לאפשרות לעשות שינוי אמיתי בחברה הישראלית. חומר על התו החברתי ניתן להוריד דרך הקישור.
דמויות:
· השופט- ניתן להביא בגדי שופט
· הקטגוראיש התביעה
· הסנגוראיש ההגנה
· המושבעיםהחניכים
· העדים- שלל דמויות מהחברה(מצורפים דפי דמויות):
שמעון עובדיה - עובד שלא קיבל משכורת מזה מספר חודשים.
רועי טל - בחור שנפגע בפיגוע והפך לנכה.
נועה לוי - בחורה העובדת במלצרות ומקבלת שכר זעום.ליאורה אזולאי - עובדת במועדונית של ילדים.
אדיסו מופסיק - עולה חדש מאתיופיה.
דוגמא למשפט:
השופט פותח כשהוא מציג את התיק הנדון:
' תיק מספר 1567348 הנתבע: החברה הישראלית התובע: עם ישראל '
(התובע והנתבע נכנסים לחדר)
השופט:
(פונה אל התובע) אתה רשאי לפתוח את הדיון.
התובע:
כבוד השופט- כידוע לכבודו, בעולמו של האדם הדתי בית הכנסת משמש מקום מרכזי, אך לצערנו לא כל האנשים הדתיים יכולים להגיע לבית הכנסת, הנכים אינם מסוגלים לעבור את גרם המדרגות בכניסה לבית הכנסת ובכך נמנע מהם היכולת להיות חלק מבית הכנסת. לא רק בבתי הכנסת יש בעיה- לפני שבוע משפחת כהן ערכה חתונה באולם אירועים בפ"ת, למשפחת כהן יש דוד נכה שמשותק לכסא גלגלים, הדוד הגיע לשמחה אך לא זכה להשתתף בה, משום שבינו לבין האולם הפרידו 100 מדרגות. עוד לא דיברנו לגבי קניונים ושאר מקומות בילוי כגון בתי קולנוע או תיאטרון, שאף בהם נמנע מאוכלוסיית הנכים להשתתף. אבקש מכובדו לתת את הדין על כך.
השופט:
(פונה אל הנתבע) מה יש לכבודו לומר בנידון?
הנתבע:
הייתי רוצה לקרוא לעד- למשה אסולין מנהל אולם אירועים בחדרה.
(משה אסולין עולה על דוכן העדים)
משההתואיל בטובך לספר לקהל על הוצאות הכרוכות בהחזקת אולם.
משה אסולין:
בראש ובראשונה ההוצאה הכבדה ביותר היא רכישת או השכרת האולם, זה עומד על מאות אלפי שקלים ואף עשוי להגיע לסדרי גודל של מיליונים. צריך לזכור שגם יש לקשט את האולם, להוסיף שולחנות וכסאות, תשלום למלצרים, לעובדי מטבח ובכלל עלות של אוכל. כל אלה ועוד מצטרפים להוצאה שניתן לאומדה, משהו בסביבות המיליון פלוס.
התובע:
מאוד התרגשתי מכמות ההוצאות הנכבדה, אך מה אשם הדוד של משפחת כהן שנמנע ממנו להגיע לאירוע של משפחתו?
משה אסולין:
על כל ערב אנחנו מרווחים משהו בסביבות 80 אלף שקל, אין בדבר זה כדי לכסות את כל ההוצאות הכרוכות באחזקת אולם ועוד להרוויח מכך. כדי לאפשר נגישות לנכים יש צורך או בשבירת קיר או בבניית מעלית שדורשת שינוי בתשתית, זה סיפור מאוד יקר שאין באפשרותי הכלכלית להיכנס אליו. לענ"ד העירייה או הממשלה, הם אלה שחייבים לדאוג לנכים. שביטוח לאומי יביא לי את הכסף ואני אבנה גישה לנכים.
וכו'...