שבוע לפני ליל הסדר בשנה שעברה תפס אותי אחד מההורים של תלמיד שלי לשעבר וסיפר לי משהו מעניין: הבן שלו שאל אותו ככה בספונטניות אם הוא יוכל לענות לו על שאלה פשוטה. ההורה סיפר לי שהוא ענה לו שכן וקצת התחיל להידרך תוך כדי מחשבה: מה בדיוק הבן שלו מבשל לו. ואז הילד שלו הסתכל עליו והלך דוך ושאל אותו: "תגיד אבא, בחייאת, אתה שמח בעבודה שלך?".
אתה מגיע לעבודה עם חיוך?
"מה זאת אומרת?" שאל ההורה. "זאת אומרת, טוב לך בעבודה? אתה מגיע לעבודה עם חיוך?". "יש ימים שכן ויש ימים שלא. אתה יודע...זה עבודה. לא מסיבה. אני צריך להביא כסף לבית בשביל לשלם לך על הלימודים והאוכל אז אני הולך". ההורה אגב, ראש צוות בחברת הייטק. מרוויח טוב מאוד באנדרסטיימנט.
"תגיד" המשיך הבן: "העבודה שאתה נמצא בה עכשיו, היא החלום שלך מאז שהיית ילד?". האבא סיפר לי שהילד שלו נמצא בקונסרבטוריון וחלק מהחברים שלו צוחקים עליו שהוא חננה כזה ונמאס לו כבר, אבל לא בא לי לוותר כי זה בעצם החלום הגדול שלו. האבא אמר לי שהוא ענה לבן שלו:
זה היה החלום שלי
"האמת שממש לא. מאז ומתמיד חלמתי להיות רופא. להציל אנשים. משהו עם משמעות....בסוף זה לא התאפשר ומצאתי את עצמי מתחיל ללכת לתחום ההייטק. פחות האופציה שרציתי אבל כשעושים את השיקלול של הרווח אז זה בסדר".
ההורה סיפר לי שהילד שלו, תלמיד שלי, שמע את התשובה שלו ושאל אותו בלי למצמץ: "רגע אבא, אתה רוצה להגיד לי שוויתרת על החלום שלך בעיקר בגלל הכסף וכרגע אתה נמצא בעבודה שלא ממש בא לך עליה רק בגלל שאתה מרוויח הרבה?". הוא הסתכל עליי וסיפר לי שהוא חשב כמה שניות לפני שהוא ענה לבן שלו.
אל תתפשר רק כי אני התפשרתי
מצד אחד לא רצה לתת לו את המסר שכדאי לוותר על החלומות שלך בגלל כל מיני שיקולים שלא באמת קשורים לסיפוק ומשמעות אלא לכסף ומצד שני, בוודאי שזה לא הזמן לעגל פינות ולמרוח את הילד שלו שגם ככה היה מספיק חכם בשביל לעלות על זה לו כן היה חושב ללכת על הכיוון הזה. "אז מה ענית לו?" שאלתי
"עניתי לו" הוא אמר לי: "שזה שאני התפשרתי על החלום שלי בגלל כל מיני כבלים של שיקולים הכרחיים כמו כסף גם על חשבון המשמעות והסיפוק בעבודה שלי, ממש לא אומר שגם הוא צריך לעשות את זה ואם יש לו חלום אז כדאי לו ללכת עליו בכל הכוח כי אם אנחנו הולכים לדבר על חירות וגאולה בליל הסדר, כדאי גם לחשוב איך אנחנו הולכים להגשים את זה ואם אתה אוהב את הקונסרבטוריון בחיים אל תוותר עליו בגלל שום דבר שבעולם. גם לו כמה חברים שצוחקים עליך".
הסיפור הזה עם האבא, צף לי השנה שוב פעם בגלל הורה אחר שבא להתייעץ איתי בנוגע לילד שלו שמאוד אוהב לבשל אבל רצה לוותר על הקורס בישול בגלל שלא היה לו נעים מהתגובות של החברים שלו.
חופש חירות וסיפוק
חשבתי לכמה הורים באמת יוצא לשבת עם הילדים שלהם לקראת ליל הסדר ולדבר איתם על חלומות ולחץ חברתי ואיך אנחנו יכולים באמת לדייק את האמת הפנימית שלנו שתתאים לנו כי ככה אנחנו רוצים ולא בגלל מה שחושבים עלינו אנשים אחרים שאנחנו מצד האמת לא צריכים לדפוק להם שום חשבון.
אז השנה החג ארוך מהרגיל, קחו כמה דקות ונסו לשבת עם הילדים שלכם ולדבר איתם על חופש חירות וסיפוק. מי יודע, אולי תגלו שזו תהיה המתנה הכי משמעותית מכל אפיקומן שאי פעם הענקתם להם.