אנחנו מסיימים חופש גדול, גדול מאוד. אולי גדול מדי... נכנסנו לחופש עם חלומות. ציפיות. רצון להשתחרר, לטייל, לראות, לבלות.. וכבר הסתיימה לה התקופה. תם החופש. חוזרים ללימודים, חוזרים לשגרה. השאלה היא איך חוזרים ? מבואסים? שמחים? עייפים?.....

אחרי טקס הפרידה מהכרית, אני רוצה להציע זווית הסתכלות אחרת על הכניסה לשנת הלימודים.

אני רוצה לבקש מכולנו להחליף את משקפי השמש במשקפיים של גדלות. כן - גדלות. משקפיים שמסתכלות על העולם בצורה משמעותית, שמביטות סביב ורואות את כלל ישראל ולא רק את עצמנו.

אני רוצה להציע לכולנו להיכנס לשנה החדשה בעוצמה. בהתלהבות. בשמחה. הקיץ ובתוכו החופש היו בבחינת "יחליפו כוח". למלא מצברים. לאגור עוד אנרגיה. לאפשר לכולנו להיכנס לשנה לימודים חדשה עם רוח גדולה. על בסיס מטבע המילים של חז"ל היה צריך כל מנהל לתלות כרזה בכיתה ובה לכתוב: 'חייב כל תלמיד לומר בשבילי נבראה שנת הלימודים'.

שנת לימודים חדשה היא הזדמנות אישית לכל אחד. והזדמנות גדולה של החברה הישראלית. תארו לעצמכם שמוסרים לכם עכשיו אחריות על שבט בתנועת הנוער. מחייב, נכון? עכשיו דמיינו שנותנים לכם אחריות על עסק, אולי לנהל חנות מכולת. זו אחריות גדולה עוד יותר. ועכשיו מוסרים לכם אחריות על סופרמרקט...ועכשיו יש לכם עיר שלימה לנהל. אדוני ראש העיר. נשמע כבר כבד ורציני.

אז אני רוצה להציע לכולנו לשנות תפיסה שקיימת אצל רבים. לכל אחד מאתנו יש אחריות על עם ישראל. ממש כך. כל אחד יכול במעשיו לשנות את החברה הישראלית. לתקן עולם. להוביל לשינוי. לשפר את החברה, להיות המוח היהודי הבא שיפרוץ דרך גדולה למען עולם טוב יותר במדע, בטכנולוגיה, בפטנט יחודי או בלימוד תורה משמעותי שמשפיע ונותן ברכה על הכול.

בליקוטי מוהר"ן מורה לנו רבי נחמן למצוא מעט טוב בכל אדם. אבל ממשיך שהחובה הראשונה של האדם היא למצוא בנו את הטוב. אחד החידושים שרבי נחמן אומר זה שגם החיפוש של הטוב זה כבר הדבר הטוב.

ואני רוצה להמשיך את רוח הדברים. גם אם בקיץ לא עשינו את מה שחלמנו. לא עמדנו בציפיות של עצמנו או של אחרים. אולי אפילו טעינו פה ושם. לא נורא. אין ייאוש. נחפש בעצמנו את מעט הטוב. הוא קיים. אני בטוח. וגם אם לא נמצא. עצם החיפוש הוא הטוב. ואז נוכל להתמלא שמחה. ואיתה להיכנס לשנה גדולה.

רק שלא נשכח את המשקפיים של הגדלות... לכל אחד יש את האור המיוחד שבו הוא התברך. שהוא מיוחד רק לו. שאתו הוא מאיר את העולם.

אם לא שמנו לב לאור הגדול שבנו, גם אותו נחפש. אין אחד שלא ימצא. ואחרי שמצאנו, אז נתחיל לרומם ולגדל את הכוח המיוחד הזה. יש אחד שמאיר בלימודים. אבל חברו גדול ממנו בחסד כי זה האור המיוחד שלו. ואחר מאיר באור גדול בגיבוש החברים. יש את האחד שאור גדול של לימוד תורה שופע ממנו שפע רב.

לא חייבים לעשות את המסע לבד. אפשר לשתף חבר טוב בחיפושים אחרי האור הפנימי, אחרי הייחודיות שלך. אחרי נקודות החזקה המעולות שיש לך. בחב"ד זה נקרא משפיע. אנחנו יכולים לקרוא לזה "האור החוזר שלי". חבר טוב יכול לומר לך תורה שלמה עליך, שתסייע לך יותר מכל חוות דעת חיצונית. שנה חדשה - זה הזמן להאיר את העולם באור גדול, בצדדים הטובים שבנו, ולהתפלל על זה שתהיה שנת לימודים גדולה ומאירה.

הכותב הוא ראש ישיבת אמי"ת אשדוד