אני לא יודעת מה לעשות. אני פשוט לא מצליחה לקום לתפילה. לא מצליחה. הגוף שלי כאילו "מאוהב" במיטה והוא פשוט לא מוכן לקום ממנה, בשום שלב של היום, רציני שאני צריכה להכריח אותו ובבוקר זה עוד יותר גרוע כי אני גם מזדהה איתו ומתה לישון ואני פשוט לא מצליחה. באמת!

בשנה שעברה החלטתי להתחיל להתפלל כל בוקר ולהגיע להגיד את ק"ש בזמנה, זה היה קשה בהתחלה אבל הצלחתי, ואז השנה..

בתחילת שנה היה סוג של משבר בקטע הזה, ופשוט לא הייתי מצליחה לקום, ניסיתי מלא-מלא שיטות שהמצאתי לעצמי ואף אחת לא עבדה יותר מיום-יומיים, ואח"כ היו סמנריון הדרכה וסמנריון של האולפנא שלי ועוד כל מיני דברים שחיזקו אותי, היה שלב שהבנתי שבכל השיטות האלה שאני מוצאת לעצמי אני מורידה את האחריות מעליי ועובדת על עצמי,שאני צריכה פשוט לקום, לשים לעצמי שעון מעורר עם שיר נחמד שיהיה לי כיף לקום וזהו, להחליט ופשוט לקום בלי כל השיטות המזויפות האלה.

כמו כן חיזקתי בעצמי את ההבנה שהשינה היא רק חלק מהדרך כדי להצליח לחיות בדרך הכי אמיתית, נכונה וטובה, שאני צריכה לישון רק כשאני באמת עייפה וצריכה את זה וגם אז רק כשזה לא בא על חשבון הדברים שהם חלק מעצם המטרה הזאת ולא מהדרך, ושבזה שאני ישנה סתם כי אין לי משהו אחר לעשות (למרות שיש מלא) ועוד יותר מזה כשאני ישנה בבוקר על חשבון התפילה בזמן (גם כשזה מוצדק ואני באמת באמת עייפה וחייבת לישון) אני בעצם הופכת את השינה למטרה.

זה באמת עבד ועברתי את זה ב"ה בעזרתו ובהשתדלותי ושוב קמתי והתפללתי בזמן ומקסימום הייתי חוזרת אח"כ לישון אבל עכשיו זה חוזר, אני לא מצליחה לקום, ואני באמת באמת באמת רוצה את זה, כל לילה אני מחליטה שמחר אני קמה, כשאני לא קמה בא לי לבכות, אני כועסת על עצמי ומתוסכלת, ואני מתפללת לאבא באמת, לפעמים אני גם ממש בוכה לו, שיעזור לי. אני באמת רוצה את זה, ואני יודעת שזה הכי טוב אמיתי ונכון לי! אני יודעת וזה מה שאני הכי רוצה!! אני באמת רוצה לחיות הכי נכון אמיתי וטוב לי! ואני יודעת שזה זה!

ניסיתי הכל! באמת שניסיתי הכל! ואני ממשיכה לחזק בעצמי את ההבנות האלה שזה הכי אמיתי נכון וטוב, שזה מה שאני באמת באמת רוצה בעומק פנימיותי, ושהשינה היא דרך וזה חלק מעצם המטרה, וממשיכה להתבאס כשזה קורה וממשיכה להתפלל לאבא באמת כי זה באמת מה שאני רוצה ואני חייבת את עזרתו אבל אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות! וזה מתסכל!! אני נואשת! אני לא יודעת מה לעשות.

נ"ב:מעבר לעצות והחיזוקים שאתם תמיד נותנים בתשובות שלכם ושאני רוצה (בנואשות) ושבגללם בעצם כתבתי את כל זה ומעבר לכל שאר הדברים שחשבתם לספק ולתת לי שאני באמת באמת רוצה ובתכל'ס בשבילם כתבתי את זה אני גם רוצה בבקשה, אם אפשר, מקורות מצוטטים לגביי תפילה ותפילת שחרית בפרט, לגביי חשיבותם ולגביי הלכות וחובות של נשים בתפילות ובתפילת שחרית בפרט כדיי לחזק בי את כל ההבנות האלה כי המודעות היא הצעד הראשון בדרך העבודה העצמית לפתרון בעיות ואני צריכה את זה מאוד.

תודה מראש,ותודה על כל עבודת הקודש המדהימה שלכם! אני מקבלת, מתחזקת ומתקדמת ממכם המון!!

תשובה

שלום צדיקה!

דבר ראשון למה לכעוס? אני שואלת ברצינות. אין לך שום סיבה לכעוס על עצמך ממש לא. את סובלת מבעיה שנראה לי חצי מהעולם לפחות יחתום לך שהוא סובל ממנה גם. אם לא יותר. זו אפילו לא בעיה רק של דתיים. גם לא בעיה רק של יהודים... באמת שאין סיבה לכעוס על עצמך שאת לא מצליחה לקום בזמן.

אבל כן יש סיבה לשמוח כשכן מצליחים! זה בכלל לא ברור מאליו שמצליחים לקום. את יודעת כמה קשה לקום בבוקר? את יודעת כמה מליון ואחת סיבות יש להישאר במיטה? (בטוח יש יותר ממה שאת חושבת). אני באמת חושבת שכל יום שאנחנו קמים מגיע לנו צל"ש.

את יודעת איך מתחיל השולחן ערוך? "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו..." ראית פעם אריה? אני לא יודעת איך הם מתנהגים בספארי בקניה, אבל פה בספארי של רמת גן הם פשוט סטלנים. כל היום בסטלבט. את מבינה מה זה אומר בשביל האריה לקום? איזה מאמץ? גם הוא אוהב לנוח, אבל מה? הוא מלך החיות! כשצריך הוא יגייס את כל הכוחות שלו, יתגבר ויקום!

בואי נתחיל מיזה שלפעמים באמת יש תירוץ מוצדק להשאר במיטה. זה קורה בחורף... כשהפוך חם, ובחוץ קר. אז ממש צריך להתגבר כמו אריות (כשהם מתגברים כמובן). גם בקיץ יש סיבות טובות להישאר במיטה. כשיש ללמוד לאיזו מתכונות או בגרות. או כשיש הכתבה באנגלית... הכי מתבקש זה להישאר במיטה.

אבל מה אני אגיד לך. הכי קשה זה בחופש הגדול. בימים האלה שלא תכננת לעשות בהם ת'יהודיה או משהו כזה. באלה שבקושי תכננת ללכת לברכה שבכלל יש בה שעה לנשים רק בשתיים בצוהריים. אז באמת קשה לנו לקום...

אז טיפ ראשון לפני שקמים, זה למצוא איזה "למה" לקום בשבילו. אם זה בחורף, אז זה לדאוג שמישהו ידליק את המפזר חום לפני. (או לרוץ להדליק בעצמנו). אם צריך ללמוד לבגרות, צריך לזכור שזה חשוב, וגם להבטיח לעצמנו הפסקות.

בכלל, לפעמים רוצים להישאר במיטה, כי מה שיש מחוץ למיטה לא מספיק מעניין, או שהוא מפחיד או מלחיץ או... פשוט לא קמים כי אין לנו כח להתמודד עם העולם שבחוץ. באמת. אפילו אריק איינשטיין שר על זה שיר: (ובאמת שזה אחד השירים האהובים עלי)

פעם הייתי קם

להציץ על העולם...

שום דבר לא הבנתי

אוי, די יותר לא קם!

אז ממש חשוב לדאוג לזה שיהיה לנו גם כוחות נפשיים לקום ולהתמודד עם מה שמצפה לנו. לפעמים אנחנו אומרים לעצמנו "אין לי כח לקום" אבל בעצם זה "אין לי כח למה שיהיה אחרי שאקום" "אין לי כח להתמודד". גם לבעיות שכאלה כדאי למצוא פיתרון. (לחשוב לאיזה דבר אין לי כח? איך אני מתגבר עליו? אפילו להתייעץ עם מישהו אם צריך) (ולפעמים מותר גם טיפל'ה לשקר לעצמנו ופשוט לא לחשוב על כל מה שמחכה לנו היום. אחרת באמת נברח חזרה למיטה).

טיפ שני, לפני שקמים, זה ללכת לישון. לא אני לא צוחקת. ההמלצה היא לישון שמונה שעות בלילה, את נדרשת לשאול את עצמך האם את עומדת במשימה? אם לא, יש לך עוד סיבה להתגבר ממש כמו אריה בבוקר. (אם את ישנה יותר מעשר שעות כל לילה, ואת עדיין עייפה בבוקר, מומלץ ללכת לרופא. ייתכן שחסר לך ברזל או ויטמינים או משהו אחר....). יש חשיבות לשינה. אם ישנים בשביל שיהיה כח לעבוד את הבורא, אז זו אפילו ממש מצווה לישון. חשוב להדר במצוות, "וזריזים מקדימים".

טיפ שלישי לפני שקמים, זה טיפ שמתאים לכל "נפילה" שקמים ממנה, אבל זה יכול להתאים גם לקימה בבוקר. לא להתייאש אף פעם! פעם אחת לא הצלחתי? לא נורא. מחר אני אצליח! כי כשלא מצליחים ואומרים לעצמנו שאני לא מסוגל, אני בחיים לא אצליח, אז זה ממש מתסכל, ואז באמת לא מצליחים. צריך לשמוח מכל הצלחה קטנה. גם חשוב להתקדם צעד צעד. לא לתקן הכל בבום. למשל לא צריך ישר לקום לתפילת ותיקין. מספיק להתפלל לפני חצות. וכשמצליחים את זה, אז קודם שמחים, ואז מנסים להתפלל לפני סוף זמן קריאת שמע, אבל לפי הגר"א (נכון שזה לא הרבה הפרש מהזמן המחמיר יותר של המגן אברהם, אבל בבוקר כל דקה חשובה!) אח"כ אפשר להמשיך הלאה, כשנחזור ללימודים אולי כבר נצליח לקום בזמן. אבל הכי חשוב זה לא להתייאש! לדעת שה' אוהב אותנו, לדעת שהוא מחשיב יותר מאמץ ממעשה, לדעת שכל הצלחה קטנטונת שלנו ממש משמחת אותו!

ועוד טיפ לזמן ההשכמה: לחברה שלי באולפנה היה ממש קשה לקום בבוקר, אבל היא ממש רצתה. היא ידעה ש-לי יש סיעתא דשמיא בעניין (וזו באמת מתנה משמיים!) ואני בדרך כלל קמה אז היא ביקשה שאעיר אותה. בלילה לפני שהלכתי לישון היא הסבירה לי, שכשהיא צריכה לקום, אז כל האמצעים כשרים! (אלא אם מישהי מהחדר שלה חולה וצריכה להמשיך לישון). היא אמרה לי להדליק את האור, למשוך לה ת'כרית, ת'סמיכה, לנער אותה ואפילו לשפוך טיפה מים... העיקר שהיא תקום. אני באמת חושבת שאם שיר נחמד עושה לך חשק לקום בבוקר, אז זה לא לשקר ולא לעבוד על עצמך. לקום בבוקר זה קרב, וכל מה שיכול לעזור לך לנצח אותו, כל עוד הוא לא עובר על חוקי התורה, הוא לגטימי ונצרך! זה לא לעבוד על עצמנו, זה לעבוד על היצר הרע. לבלבל אותו, לגייס אותו לטובתנו! רק ככה מנצחים בקרב! עם טקטיקות ושיטות! (וסיעתא דשמיא, והרבה השתדלות).

וכמו שאמרת, כשמנסים לעבוד על משהו, זה ממש עוזר ללמוד עליו ועל חשיבותו, אז כמו שביקשת:

https://www.kipa.co.il/noar/all.asp?key=%FA%F4%E9%EC%E4&where=1

ועוד המלצה: את מכירה את החוברות ללימוד יומי שמוציאים לעילוי נשמת הנרצחים ממרכז? אז החוברת של חודש חשון היא על תפילה. אפשר ללמוד אותה גם כשלא חודש חשון. וגם לא חייבים לפי הסדר. אפשר לנסות להשיג את החוברת ואז ממש ללמוד כל יום (אולי לפני השינה)(כשיש חוברת זה ממש זורם). אם את לא מוצאת אותה, אז מצ"ב קישור: http://tiferet.shul.co.il/moshe/tfila/heshvan.pdf

ו... תודה על התודה! היא נותנת לנו כח ומרץ להמשיך!

אם את רוצה לשאול או לברר עוד, או לספר לי שהצלחת לקום, את מוזמנת לפנות אלי בשמחה:

renanaro@gmail.com

טוב, צדיקה, אריה, מה שנותר לך זה לאסוף כח ולנצח בקרב!

רק אור וטוב

והרבה הצלחה!

רננה

מדרשת חברים מקשיבים