כיתה ד׳, בית הספר נצח בנים פתח תקווה, שנת 1983. נתפסתי מזייף חתימת הורים ביומן.
רק בני הדור שלנו, יכולים להבין את המשמעות של ׳תקלה׳ שכזו בבית הספר, ואיך זה היה נגמר בבית. רק בני גילי מבינים את משמעות המשפט המאיים ׳חכה חכה, שאבא יבוא הביתה".
ואבא אכן הגיע באותו הערב, וחגורה לא נשלפה, וכפכף לא עף אלא במקום זאת רק שתיקה רועמת שבסופה ׳משבר אמון׳, לא מאמינים לך יותר.
לתומי חשבתי שמדובר בדיל הכי טוב שיכולתי לקבל, אך אז הגיעו הצרות.
אוספים כסף לרכישה מרוכזת של כדורי סל לחוג הכדורסל? אין כסף עד שלא תאומת גירסת הבקשה בשני עותקים. יש מפגש בתנועת הנוער ? אין אישור יציאה ללא מפגש עם המדריך.
בקיצור, אין אמון במי שנתפס בוגד באמון שניתן לו.

כיתה יא׳ תיכון בדרום הארץ, המורה למתמטיקה מקבל מסרון ממנהלת בית הספר שייגש בדחיפות למשרדה. המורה עוזב את השיעור, וניגש מייד למשרד, אך המשרד ריק.
פעמיים נוספות ניגש המורה למשרד במהלך השיעור, בעקבות מסרונים, תוך חשש אמיתי שמא קרה משהו, אך כלום לא קרה. המנהלת הייתה בכלל ביום עיון במרכז הארץ.
מסתבר, שאחד התלמידים שהשתמש באפליקציה ה׳מגניבה׳ Kakado, שלח מסרון מהפלאפון של מנהלת בית הספר למורה בכיתה.
מודה, שעד שלא ראיתי את זה בעיניים לא האמנתי, הייתי בטוח שנגנב המכשיר של המנהלת, אבל ממש לא, המכשיר היה מונח על מצב ׳שקט׳ בתיק של מנהלת בית הספר.
האם הגענו לתקופה שבה לא ניתן לתת אמון באיש? נראה שעולם האפליקציות החסויות שברו את כל המחסומים הבסיסיים בין בני אדם, בין הורים לילדים, בין אנשי חינוך לתלמידים.
שהרי מי ערב לי שהמסרון ׳אבא תאסוף אותי אחרי החוג בבקשה" אכן נשלח ממכשירו של בני ולא ממכשיר אחר ש׳גנב׳ את זהותו? ועוד מסרונים של סכסוך ופגיעה תוך שימוש במכשירים של הזולת שאין להם שמץ של מושג על השימוש שנעשה במכשיר בשמם.
אפליקציות רבות מסתובבות ב׳שוק׳ כגון Blindspot האכזרית, המאפשרת שליחת מסרים אנונימיים שיכולים להיות פוגעניים להחריד והכל בשם תאוות הבצע של מפתחי האפליקציות למיניהם.

אפליקציות הן כלי מאוד חזק, חשוב ומשמעותי, בידיוק כמו כלי נשק כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון". אי אפשר ואסור להתעלם מהן ומההשלכות החברתיות והחינוכיות שלהן. בעידן "השיימינג" ברשתות החברתיות, בני נוער רבים מרגישים מאוימים, לעיתים עד כדי סכנת חיים. בארה"ב, ילדה בת 13 בשם איזבל לקסמנה התאבדה לאחר שאביה פרסום סרטון ביוטיוב בו הוא גוזר את שערותיה כעונש על מעשה שעשתה. בישראל, ראש אגף בכיר במשרד הפנים התאבד לאחר שאישה האשימה אותו בפוסט בפייסבוק כי נהג כלפיה בגזענות על רקע צבע עורה.

נערים ונערות רבים סובלים מנידוי חברתי ומחרם בעקבות התארגנויות של חבריהם לבית הספר ברשתות החברתיות, ווטסאפ ושאר אפליקציות דרכם הם מוציאים את החרם לפועל.
אנחנו, הורים ומחנכים, חייבים לפתוח עין ולהילחם בתופעות המזיקות ואף ההרסניות האלה של הרשתות החברתיות והאפליקציות השונות. אין לנו שום אפשרות להילחם בקדמה ואכן אפשר להשתמש באפליקציות ביעילות ובתבונה, אך אסור לתת להן להחריב עולמות.