אומרים עלינו שאנחנו דור של שפע, שהחיים שלנו היום נוחים וקלים הרבה יותר מפעם. אבל לשפע הזה יש גם השלכות פחות טובות על חיינו, והן ניכרות היטב, "מחלות שבעבר היו מחלות של גיל 40, 50, הגיעו לגילאים הקטנים", מספרת הנטורופתית שרה בר אשר, "אפשר לסבול מהן כבר בגיל שש ואפילו שלוש. אם פעם הייתה 'סוכרת נעורים' ו'סוכרת מבוגרים', היום כבר לא מגדירים זאת כך, כי יותר ויותר ילדים סובלים מ'סוכרת מבוגרים', ולכן מדברים על המחלה הזו במושגים של 'סוג 1', ו-'סוג 2', כבר אין משמעות לגיל. אני תמיד אומרת, שזה עצוב כיצד מערכת כלי דם חדשה מהניילונים של גיל שש ושמונה, כבר סובלת מכולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, השמנה, וכל המחלות המודרניות, אשר נמצאות בסימן עליה מבחינת תפוצה, וירידה מבחינת הגיל. בימינו, ילדים רבים סובלים גם מבעיות שיניים ואף מעצירות, בגלל חוסר באכילת פירות, ירקות, ותזונה העשירה בפחמימות לבנות, מה שמשפיע על תפקוד מערכת העיכול".
מה הגורמים לכך?
"היום יש שפע מאוד גדול של ממתקים מסוגים שונים ומעדני חלב. אם פעם היו דני, מילקי ופריגורט, היום יש מקררים גדולים בסופר שמפוצצים במגוון גדול, ואנחנו רוצים לטעום ולהתנסות בהכל, גם אנחנו וגם הילדים. מעדני החלב הם רק דוגמה, אבל יש גם שפע ענק של ממתקים, והם גם לא יקרים. בנוסף, אנחנו נמצאים הרבה מאוד בסיטואציות שיש בהן ממתקים, ואפילו לגן השעשועים כבר אי אפשר להגיע בלי להחזיק שקית מלאה בכל טוב, שנוכל לכבד בה גם את החברים. היום, שכשילדים הולכים לבית הכנסת ומקבלים סוכריה זה כבר לא מרגש, ויש אפילו כמה מבוגרים שמחלקים סוכריות בכל בית כנסת.
שרה בר אשרצילום: ללא קרדיט
אם בדור הקודם ירדנו למטה לשחק עם החברים, היום מטיילים בקניון, שם יש שפע של ריחות, צבעים ופיתויים. בימינו גם אין להורים זמן לבשל, וקל יותר להוציא מהמקפיא שניצל תירס, מה שמפתה במיוחד כאשר מגוון האוכל הקפוא הוא עצום. גם המקפיאים שלנו מאוד גדולים ביחס לדור הקודם, ובל נשכח את הבתים בהם יש גם מקפיא נפרד, והוא שופע בכל מיני מאכלים תעשייתיים, כדי 'שיהיה', שהילד לא יגיע הביתה רעב ולא יהיה לו מה לאכול. בזמנו גם לא היה מיקרוגל, אז היה בעייתי לומר לילד, חמם לך משהו על הגז. ברוב המקרים האמא הייתה בבית והייתה מכינה לילד את האוכל בעצמה".
"הילדים עושים - מה שההורים עושים"
"אצלנו בבית יש מדיניות פנים וחוץ. בבית, הכל חייב להיות על טהרת האוכל הבריא, וכמו שלא נכניס ספר העוסק באלימות, גם אם הילד יצהיר שלעולם לא יקרא ספרים, כך גם באוכל, מכניסים רק דברים בריאים. בחוץ לעומת זאת, מותר הכל. כי אם נאסור בחוץ, נגרום לזה ש'מים גנובים ימתקו', והילדים יתנפלו על ממתקים אצל אנשים אחרים. חשוב לנו שבבית האוכל יהיה בריא, כי האוכל משפיע לנו על המוח, ועל הרכב חומצות השומן הבונות אותו. הסוכרים יכולים לגרום לעצבנות וחוסר קשב וריכוז. אם בבית יש אוכל בריא לילד, זה ברור לו שזה מה שיש. וזה לא כיף ללכת לישון רעב, אז הוא יבחר את מה שהוא אוהב ממה שיש. כמו כן, כדאי שהילדים יראו את ההורים אוכלים אוכל בריא, למרות שהם בחוץ, כי במשך הזמן הם יחקו אותם. ברוב המקרים, ילדים עושים מה שההורים עושים".
בבית אסור, בחוץ מותרצילום: shutterstock
הרגלים שכדאי למשפחה שלכם לאמץ
"טעם הוא עניין של הרגל, וכשמשנים את ההרגלים, משתנים הטעמים. זה לא קורה ביום אחד, ולא ביומיים, אבל זה קורה, תלוי עד כמה אוהבים או לא אוהבים מאכל. בעיקרון, מה שטעים לנו, זה מה שאנחנו רגילים אליו, ואם נעבוד על שינוי, פתאום אוכל בריא יהיה לנו יותר טעים. למשל, מי שלא רגיל לאכול כמויות של שמן, לא יהיה לו טעים לאכול סופגנייה. רצוי ואפשרי להגיד לילדים, 'שנו את ההרגלים, יהיה לכם טעים'.
יש להקפיד כי לפחות ארוחת הערב תהיה סביב השולחן בנוכחות אחד ההורים, ושהם לא יהיו על תקן מלצרים, אלא יישבו. כמובן, בלי מסכים, ועם שיחה ערה והרבה כיף. יש להקפיד על שינה בזמן, בהתאם לגיל הילד. חשוב להסביר לילדים שהורמון הגדילה מופרש בשעות הערב המאוחרות, ואם הם לא יילכו לישון בזמן, הם יגדלו פחות, ואחר כך אי אפשר לתקן את זה. גם העצמות מתחזקות ונבנות בלילה, וכדאי שהאנרגיה הזו תלך לבניה לקראת יום חדש.
רצוי מאוד שההורים ימצאו זמן לעשות ספורט, גם עבור עצמם, וגם כדי שהילדים יחקו אותם. ילדים הגדלים בבית בו ההורים מתאמנים, זה נראה להם נורמלי, חלק מסדר השבוע. אמא ואבא הולכים לעשות ספורט, וגם אני. אי אפשר להסתמך על שיעור הספורט בבית הספר, בטח לא בדור שלנו שכבר כמעט לא זז".