יאללה, עזבו אתכן מפמיניזם. לא צריך פמיניזם. העולם כבר שוויוני, כל אישה יכולה לבחור לעשות מה שהיא רוצה - אז בשביל מה לצעוק כל הזמן?! אתן סתם הורסות את העולם. הורסות את ערכי המשפחה. הורסות את הפשטות. מתנגדות לטבע האנושי. לטבע הנשי. וחוץ מזה, באמת, למה אין לכן חוש הומור?!
או, טוב ששאלתם. באמת בדיוק על זה רציתי לכתוב.
למה? כי עדיין 100% מהנשים עוברות בחייהן הטרדה מינית. לא טעיתי באחוזים, מדובר על 100%. כולן. כל אישה צפויה במהלך חייה לחוות הטרדה מינית. וזה לא משנה לאיזה מגזר או מעמד חברתי היא משתייכת - העיקר שתהיה אישה. הטרדה מינית היא מושג רחב מאד, החל ממבט פולשני, הערה סקסיסטית וכלה בנגיעה במקומות אינטימיים, יחסי מין ללא הסכמה מלאה, או אונס. כל אחד מאלה הוא, בין השאר, הטרדה, וכל אחד מאלה שייך לעובדה שאת אישה וחיה בעולם בו לגברים יש יותר כח (לא רק פיזי, אלא גם ובעיקר תרבותי וחברתי).
למה? כי עדיין נשים מרוויחות 30% פחות מגברים. באותן עבודות. אתן קולטות? אתן תלמדו, תעבדו, תתקדמו, ועדיין - תרוויחו משכורת נמוכה יותר.
למה? כי עדיין רבנים ואנשי ציבור מתבטאים נגד זכותן של נשים להצביע ו/או להבחר. כי עדיין יש מפלגות שאין בהן נשים. כי המערכת הפוליטית רחוקה מלהיות שוויונית. כי אם את אישה - יהיה לך הרבה הרבה יותר קשה להיות במוקד השפעה בחברה. על זה, אגב, נאבק הגל הראשון של הפמיניזם במאה ה-19. וניצח. כל אחת שמתכוונת להצביע לכנסת בבחירות הקרובות צריכה לדעת שזה בזכות הפמיניסטיות של המאה ה-19, אך כנראה שיש עוד דרך ארוכה להגיע לשוויון מלא בזכות להשפיע.
למה? בגלל השיח. לא, לא שיח ורדים, בגלל האופן שבו עדיין מדברים על נשים ועם נשים - נפתלי בנט אמר שצריך להיות "גברים" (בניגוד למה בדיוק?!), כשרוצים לקרוא למישהו בשם גנאי אומרים "בחורה", וכשמתייחסים לנשים בפוליטיקה או בתפקידים בכירים - יקראו להן "גבר גבר". כי עדיין "נשי" מתחבר לנו עם עדינות, יופי, בישול ותפירה; ו"גברי" מתחבר עם אסרטיביות, כח, ניהול ושליטה. במקום שגם גברי וגם נשי יתחבר לנו פשוט עם בני אדם בעלי העדפות, מחשבות ורגשות.
 |
|
(צילום: shutterstock)
|
אלה הן רק כמה דוגמאות קטנות, שגורמות לי לא לצחוק ולא לחייך, אלא להכריז קבל עם ועדה - אני פמיניסטית. פמיניסטית בלי להתנצל. פמיניסטית כי אני רוצה לשנות את השיח, אני רוצה שהעולם שלנו יהיה עולם טוב יותר, נעים יותר, לנשים ולגברים כאחת. אני מאמינה, באמת ובתמים, שהפמיניזם בא לגאול לא רק את הנשים - אלא גם את הגברים- מעולם אלים, מדכא ופוגעני. אני מאמינה שהפמיניזם בא לשחרר את העולם כולו מגבולות מגדריים כובלים. אני מאמינה שהפמיניזם יהפוך גם את התא המשפחתי לטוב יותר, בריא יותר, עבור ההורים ועבור הילדים. אני מאמינה שהפמיניזם האורתודוקסי טוב לאורתודוקסיה. הפמיניזם בא לתקן, ולא חלילה לקלקל.
"התנועה הפמיניסטית לא חוללה מלחמות, לא הרגה מתנגדים, לא הקימה מחנות ריכוז, לא הרעיבה אויבים... המאבקים שלה הם למען חינוך, זכות הצבעה, תנאי עבודה טובים יותר, ביטחון ברחובות... אם מישהי אומרת "אני לא פמיניסטית" אני שואלת למה? מה הבעיה?" (דייל ספנדר).
אז מה זה פמיניזם ואיך עושים שינוי? על זאת ועוד בפרקים הבאים של "אני פמיניסטית דתיה, ואין לי חוש הומור".
נ.ב
מעבר לזה שאני פמיניסטית וכל זה, אני גם בן אדם ולכן אשמח אם תחשבו פעמיים לפני שאתם מטקבקים באופן אלים ופוגעני שרק יוכיח את הנחיצות של הטור הזה.