כשאתה לוגם מספל קפה אתה יודע לחוש שהוא טוב ואותנטי, כשאתה יוצא עם מישהי יודע להבין שהיא עשתה לך משהו וכשאתה שומע שיעור תורה אתה יכול להרגיש שזה נגע בך. כשדברים טובים באמת קשה להסביר מה עושה אותם כל כך טובים, פשוט חשים זאת. כך גם ההופעה של יוני גנוט במוצ"ש האחרון ב"גולה" בפ"ת, כי כשזה טוב, אותנטי ועושה לך משהו- אתה פשוט יודע את זה.
יוני גנוט, יוצא להקת 'בין השמשות' איש חינוך מהישיבה לאומנויות בתל אביב, בוגר ישיבת הר עציון שאף הקדיש את אחד משיריו לעילוי נשמתו של הרב יהודה עמיטל, מייסד הישיבה. מסתבר שגנוט הוא אדם של צירופים, בעבר ייסד את "פאב מדרש" המשלב גם לימוד תורה וגם כוס בירה. גנוט למד מחשבת ישראל אך גם מוסיקה ברימון, גם תל אביבי וגם אוהב אדמה. ה"גם וגם" הלא תמיד הגיוני שבו בולט מאוד בשיריו של גנוט, ולו רק בדואטים המעניינים שלו עם זמרים מגוונים כמו אריק סיני, שלקח לו זמן רב ללמוד את טקסט התפילה שהצמיד לו גנוט.
יוני גנוט התחתן לא מכבר ואף הפך לאבא, נתוני חיים המקבלים מקום בשיריו ובדיסק החדש שלו "אות לאות". את השיר "לקראתך" חיבר גנוט לאשתו ושר לראשונה בחתונתם. השיר פותח במילים "בצאתי לקראתך, מצאתיך לקראתי", שאולי אומרות כי לפעמים צריך להתחיל להתקדם לקראת, להתקרב, כדי לראות שגם הצד השני, השנייה, מתקדמת אליך. בהמשך השיר כותב גנוט כי אהבתה של אשתו מלבד שהיא מתקנת את חולשותיו היא בעיקר "מאירה את הדרך, אל הבית". בהופעה סיפר גנוט כי מטריד אותו שאנשים מחפשים כל הזמן ורוצים לטעום מהכל אלא שלבסוף נשארים ללא טעם. הוא פרש בפני הקהל את התובנה כי אולי בהתחלה זה נחמד ורומנטי אך מהר מאוד הנישואים הופכים לאתגר בו מוכרחים להשקיע אך האתגר הוא בדיוק זה שמקנה את היציבות, את הבית, את השורשים ואת הטעם שהיה כל כך חסר.
ההופעה של גנוט הייתה מאופקת ואולי מאופקת מדי, הוא היה גנוט אחר ממה שאנחנו מכירים מההופעות האנרגיות שלו במועדון "הבארבי" בתל אביב. אך היתרון שבחיסרון, גנוט שידר אינטימיות והיה ברור שהוא מרגיש בבית במרכז התרבות המגזרי, ה"גולה". החומרים של גנוט הדגישו יותר מכל שהמוסיקה שלו ישראלית לא פחות משל שלמה ארצי ועם לא פחות נשמה משל הרב שלמה קרליבך. הקול הגבוה יחד עם הצרידות הברי סחרופית שלו נעימים לאוזן גם כשגנוט מנסה להקפיץ וגם כשהוא מנסה להרגיע. ואת שניהם הוא יודע לעשות ללא כל ספק.