יוני גנוט, סולן ומנהיג להקת בין השמשות, יליד 1973, גדל בכוכב יאיר, למד בישיבת כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר הר עציון. למד במכללת הרצוג ובבית הספר למוסיקה רימון, משמש כר"מ בישיבה לאמנויות בתל אביב וסולן בתזמורת "נושאי הכלים".
הבחירה המשמעותית שלי בחיים הייתה ללמוד בגוש, בישיבת הר עציון. זו בחירה שנעשתה בהשגחה פרטית, כשלא יכולתי ולא ידעתי מה אני מחפש וכמה המקום מתאים לי.
ישיבת הר עציון עיצבה אותי. זה מקום שהכניס בי אהבת תורה, רצינות ועומק בלימוד ובחיים. כשאני מסתובב ונפגש עם אנשים בעולם המוסיקה אני רואה איזה יתרון גדול יש בכך שהייתי שם שש שנים, כולל צבא. אתה מברר דברים מתוך מקום של לשאול דברים עד הסוף, ללמוד בצורה מעמיקה ולעשות בחירות מתוך עולם של תורה. זה מקום עם רוחב דעת, שלא צמצם אותי, שאפשר לי לקחת את החיפוש העצמי הכי רחוק שאפשר ובלי פחדים, מתוך אמונה עמוקה שבכל מקום תמצא את אלוקים.
רובו המכריע של האלבום הראשון שלי נכתב שם, בשנים הראשונות של הישיבה, למרות שלא הבאתי גיטרה כי לא רציתי הסחת דעת. במקומות שהייתי צריך, מצאתי גיטרה, והוצאתי שירים ראשונים מתוך חוויה של בית מדרש.
מה היו האפשרויות האחרות?
מבחינת הבית, הבחירה הזו הייתה מאוד לא מובנת מאליה. זו נראתה להם בחירה בטלנית. העבודה והיצירתיות מאוד חשובות לאבא שלי, והעולם הרוחני הזה מאוד הלחיץ אותו, למרות שעם השנים הוא נרגע והוא כבר יודע לומר שהבית התבשם מזה. הם רצו שאני אלך לעתודה, למשהו פרקטי - מעשי. לעלות על המסלול הכספי-מסחרי.
אצלי, ההתלבטות הייתה בין הגוש לבין קרני שומרון. גרתי קרוב לקרני שומרון, בכוכב יאיר, ומכיוון שהייתי ספורטאי מצטיין ועסקתי באמנות, חשבתי לעשות גם וגם - להיות בישיבה וגם בבית. בסופו של דבר מה שקרה זה שהישיבה החריבה את העניין הזה. זה לא עבד ביחד, הגם וגם לא הצליח. בדיעבד אני מאוד שמח שהלכתי על הישיבה עד הסוף. בסופו של דבר, מה שטבוע וקיים בך, אתה תשקיע את כל כולך בו ותצא איתו לבסוף. אבל את רוחב הדעת ואהבת לימוד התורה שקיבלתי, קשה הרבה יותר להשלים אחר כך.
עוד בפרוייקט:
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פ"ת, בוחר להיות רב