<?xml version="1.0" encoding="UTF-8" ?>
          <rss version="2.0"  xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" 	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"  xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/">
                <channel>
                        <title>דבר תורה  כיפה</title>
                        <atom:link href="https://www.kipa.co.il/tag/%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
						<link>https://www.kipa.co.il/</link>
						<lastBuildDate>Tue, 09 Jun 2026 06:40:36 +0300</lastBuildDate> 
						<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
						<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
						<description>עדכוני חדשות ישירות מאתר כיפה, כל הכותרות והעדכונים.</description>
                        <language>he</language>
                        <image>
                                <title>דבר תורה  כיפה</title>
                                <url>https://www.kipa.co.il/images/logo.png</url>
                                <link>https://www.kipa.co.il/</link>
                                
                        </image><item><title>פרשת בהר-בחוקותיי: סוד הדיבור שחודר אל הנפש</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99/1223961-0/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-בחוקותי]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 07 May 2026 12:16:00 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חדשות כיפה]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1223961</guid><description><![CDATA[מדוע התורה מחמירה באונאת דברים יותר מאשר באונאת ממון, ואיך הופך היחס לחבר למבחן האמיתי של יראת שמיים?]]></description></item><item><title>חנוכה: הנס שלא התרחש בהיכל אלא דווקא בחוץ</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/1216801-0/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[חגים]]></category><category><![CDATA[חנוכה]]></category><pubDate><![CDATA[Sun, 21 Dec 2025 11:21:42 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[הרב יהושע אודרברג]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1216801</guid><description><![CDATA[קריאה מחודשת בדברי החתם סופר מציעה תשובה מפתיעה לשאלת שמונת הימים, ומגלה מסר אקטואלי על אור שמסוגל לדלוק דווקא בחוץ, בתוך החיים הגשמיים, גם במקום של רוח, ספק ותחושת זרות]]></description></item><item><title>יום כיפור | להיות יהודי בעסקים ובחיים: מחויבות לגורל ולאנושיות</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8/1190513-0/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[חגים]]></category><category><![CDATA[יום-כיפור]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 09 Oct 2024 17:45:04 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[זיו אלול ]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1190513</guid><description><![CDATA[ביום כיפור אנחנו עוצרים לחשוב על מחויבות – לא רק בעסקים אלא גם לערכים, לזהות שלנו כיהודים, ולערבות ההדדית שמחזיקה אותנו יחד]]></description></item><item><title>לא מה שחשבתם: כמה אותיות יש באמת בתורה?</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94/1143460-0/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-וזאת-הברכה]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 13 Oct 2022 16:30:43 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[הרב אסף הר-נוי]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1143460</guid><description><![CDATA[לימדונו חז"ל במקומות רבים שבתורה ישנן 600 אלף אותיות. אולם, אם נבקש לספור ולוודא את נכונותם של הדברים נגלה כי האמת נמצאת קצת אחרי חצי הדרך]]></description></item><item><title>פרשת חיי שרה: "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ"</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94/1119577-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%94%D6%B7%D7%9E%D6%BC%D6%B9%D7%A9%D7%D6%B5%D7%9C-%D7%91%D6%BC%D6%B0%D7%9B%D6%B8%D7%9C-%D7%90%D6%B2%D7%A9%D7%D6%B6%D7%A8-%D7%9C%D7%95%D6%B9/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-חיי-שרה]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 28 Oct 2021 13:09:53 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[הרב כרמיאל כהן]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1119577</guid><description><![CDATA[על שני סוגי אנשים: איש להוט אחר הממון ואיש שמח בחלקו. ומה הקשר ביניהם ובין הביטוי "המושל בכל אשר לו" שנאמר בנוגע לעבד אברהם. מפניני רבי שלמה אפרים מלונשיץ בעל "כלי יקר"]]></description></item><item><title>על גבולות האפשר בפרשות מטות מסעי</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%AA/1113098-%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-מטות]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 08 Jul 2021 18:23:46 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד"ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1113098</guid><description><![CDATA[פרשתנו מורה כי כאשר יעבור העם את הירדן אל ארץ כנען, עליו להוריש את כל יושבי הארץ. האם ניתן ונכון לחיות בעולם סטירילי או שיש להכיר בעמי הארץ ובעבודה הזרה]]></description></item><item><title>פרשת פינחס: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1/1112684-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%A1-%D7%A6%D6%B7%D7%95-%D7%90%D6%B6%D7%AA-%D7%91%D6%BC%D6%B0%D7%A0%D6%B5%D7%99-%D7%99%D6%B4%D7%A9%D7%D6%B0%D7%A8%D6%B8%D7%90%D6%B5%D7%9C/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-פנחס]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 30 Jun 2021 14:22:36 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[הרב כרמיאל כהן]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1112684</guid><description><![CDATA[משה מבקש מהקב"ה שימנה לישראל מנהיג במקומו, והקב"ה משיב לו בציווי על קרבנות התמיד. ה"שם משמואל" מבאר שיש קשר בין בקשת המנהיג לבין קרבן התמיד. מה הקשר?]]></description></item><item><title>מה הקשר בין קריעת ים סוף לימות המשיח? | דבר תורה לשביעי של פסח</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/1108667-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97--%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[חגים]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 31 Mar 2021 09:08:40 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[הרב כרמיאל כהן]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1108667</guid><description><![CDATA[לדעת הנצי"ב בפירושו "העמק דבר", הפסוק "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה... " המתאר את אשר היה בקריעת ים סוף מלמד על ימות המשיח. מטרת הפסוק ללמד שגם בשעות קשות לישראל, שעות שישראל מצויים בסכנה גדולה לבטח לא נהיה נשטפין בדין]]></description></item><item><title>לך כנוס את כל היהודים|הקדושה המיוחדת שבעם ישראל, איננה בטלה לעולם</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/1107114-%D7%9C%D7%9A-%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%90%D7%AA-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94-/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[חגים]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 24 Feb 2021 11:57:46 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[הרב איתמר כהן]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=1107114</guid><description><![CDATA[יש עולם הנקרא כלל ישראל, והעולם ההוא קודש קדשים אין שם לא חטא ולא פשע ושום פגם אינו מגיע לשם. וזו הייתה עצת אסתר, שהדרך היחידה שנשארה היא לך כנוס את כל היהודים]]></description></item><item><title>מה הקשר דגים?</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-ויחי]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 29 Dec 2017 10:26:44 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[יהודה ולד]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=919141</guid><description><![CDATA[בברכת הבנים מברך יעקב את נכדיו בברכה ש"ידגו לרוב בקרב הארץ". מדוע בחר יעקב לברך את בניו של יוסף דווקא שידמו לדגים? ]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לט''ו בשבט</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Mon, 30 Jan 2017 17:42:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=650668</guid><description><![CDATA[]]></description></item><item><title>מרחשוון: שהשפתיים עדיין "מרחשות" את תפילות החגים</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%a4-2/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 02 Nov 2016 12:33:40 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[רפי קפלן]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=884210</guid><description><![CDATA[שני ימי תפילה גדולה יש בחודש הקרוב: יום רצח רבין ויום פטירת רחל אמנו בהם יש להתפלל על אחדות עם ישראל ושיבת ציון]]></description></item><item><title>מהפך אל... - דבר תורה לחג החנוכה</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%90%d7%9c-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Sun, 06 Dec 2015 14:49:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=705865</guid><description><![CDATA[חנוכ"ה. חג של סופגניות, מסיבות וסעודות, פסטיבלים, פסטיגלים והצגות, סביבונים של "נס גדול היה פה", 

והכי חשוב: חג של פרסום הנס על ידי הדלקת נרות בחנוכיות -  "נר איש וביתו" (תלמוד בבלי מסכת שבת, דף כ"ב עמוד ב').

"[כד קטן, כד קטן, שמונה ימים שמנו נתן]! 
כל העם התפלא: מאליו הוא מתמלא! 
כל העם אז התכנס  והכריז: [אך זהו נס]! 
אילולא כד זה נשאר, מקדשנו לא הואר. 

כד קטן, כד קטן... 

גם כל ילד, ילד קט יעמוד כזה הקט. 
ומלב תמים, טהור, [לעולם ישפיע אור]!" 
(מילים: אהרון אשמן, לחן: יואל ולבה).

ישנה קושיה מפורסמת של ה"[בית יוסף]" על חנוכ"ה (בית יוסף תר"ע):

למה קבעו להדליק נר חנוכ"ה שמונה ימים, והרי הנס היה רק שבעה ימים?

הרי בפך השמן שמצאו היה מספיק שמן כדי להדליק ליום אחד,

אם כך – [הנס נמשך רק במשך שבעה לילות]!!!

למה חוגגים שמונה ימים? (למרות שאין לי משהו נגד עוד סופגנייה אחת או שתיים...).

נאמרו על הקושיה הזאת תירוצים שונים מכיוונים שונים ובדרכים שונות – אנחנו נתרכז באחד מהם.

בתנ"ך מסופר על עוד נס שנעשה עם כד שמן – [נס אלישע והשונמית]:

"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה [יָרֵא אֶת-ה']; וְהַנֹּשֶׁה (=זה שלוקח את החובות הכספיים)*בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים. 

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, הַגִּידִי לִי, מַה-יֶּשׁ-לכי (לָךְ) בַּבָּיִת; וַתֹּאמֶר, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, כִּי, אִם-[אָסוּךְ שָׁמֶן (=כד שמן קטן)]. 

וַיֹּאמֶר, לְכִי שַׁאֲלִי-לָךְ כֵּלִים מִן-הַחוּץ, מֵאֵת, כָּל-שכנכי (שְׁכֵנָיִךְ)*כֵּלִים רֵקִים, אַל-תַּמְעִיטִי. וּבָאת, וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד-בָּנַיִךְ, וְיָצַקְתְּ, עַל כָּל-הַכֵּלִים הָאֵלֶּה; וְהַמָּלֵא, תַּסִּיעִי. 

וַתֵּלֶךְ, מֵאִתּוֹ, וַתִּסְגֹּר הַדֶּלֶת, בַּעֲדָהּ וּבְעַד בָּנֶיהָ; הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ, וְהִיא מיצקת (מוֹצָקֶת). וַיְהִי כִּמְלֹאת הַכֵּלִים, וַתֹּאמֶר אֶל-בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי עוֹד כֶּלִי, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, אֵין עוֹד כֶּלִי; [וַיַּעֲמֹד, הַשָּׁמֶן (=עדיין נשאר שמן!). 

וַתָּבֹא, וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱלֹוקים, וַיֹּאמֶר לְכִי ]]></description></item><item><title>חמלה לה לה לה לה - דבר תורה לפרשת כי תצא</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%97%d7%9e%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%94-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a6%d7%90/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 04 Sep 2014 18:53:00 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=693449</guid><description><![CDATA[(מתוך הספר "[שמחת תורה]" – יורם טהרלב)

"כִּי-תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, מַשַּׁאת מְאוּמָה*לֹא-תָבֹא אֶל-בֵּיתוֹ, לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ.   בַּחוּץ, תַּעֲמֹד; וְהָאִישׁ, אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ, יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת-הַעֲבוֹט, הַחוּצָה.   וְאִם-אִישׁ עָנִי, הוּא*לֹא תִשְׁכַּב, בַּעֲבֹטוֹ.   הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת-הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ; וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים, פרק כ"ד פסוקים י' - י"ג).

בפרשת כי תצא, התורה מציירת לפנינו תמונה מאוד נוגעת ללב:

אם אדם חייב לך כסף ולא מחזיר, ואתה רוצה לגבות את החוב/לקחת את העירבון, אז [אל תיכנס אליו הביתה] לקחת את המגיע לך לפי חוק!

ועוד: אם זה הבגד [היחידי] שיש לו – עליך [להחזיר לו] את הבגד כשיגיע הלילה, כדי שיהיה בו במה לישון.

במשפט מסכם ל2 מצוות אלה: 
גם אם החוק לצדך, יש חוק שהוא מעל החוק – ה[חמלה]!

אבל אפשר לשאול: חמלה זה דבר שיש לכל בנאדם נורמאלי, לא רק בתור מצווה, החמלה לא דורשת לימוד, היא [תכונה טבעית]!

אז השאלה היא – איך אדם נורמאלי יכול להגיע למחשבה של [לא] להחזיר את הבגד (או משהו דומה) למשך הלילה?

על מקום החמלה בתורה, כותב שד"ל – [הרב שמואל דוד לוּצאטוֹ]:

"אם נחפוץ להדריך את הילד בדרך הטובה, ושתהיה הדרכתנו [מועילה באמת לתיקון מידותיו], אין לנו אלא [להשתדל ולהוסיף] כוח ואומץ להרגשת החמלה הטבעית הנטועה בליבו. 

שאם נרגילהו לראות מעשי אכזריות, ולשמוע תהילות לאומץ לב, אין ספק שתחלש החמלה בליבו!
 
הילד ה"צוחק לזעקת בהמה" (=או ל[דבר אכזרי] אחר), יצחק (=יכול להגיע לכך שיצחק) ביום המחר לזעקת אביו ואמו (=לדברים הרבה יותר גרועים)..." (שד"ל על החמלה וההשגחה).

שד"ל כותב שחמלה זה דבר מולד – אבל בר שינוי. 
אם האדם נחשף לאכזריות, אפילו הקטנה שבה, היא משפיעה עליו
.
לכן על האדם להשתדל בלעבוד על מידותיו, על הרגשת החמלה שמסתתרת בו שרוצה "לצאת לחופשי".

פרשת "כי תצא" באה במיוחד יחסית בתחילתו של חודש אלול, שהוא חודש [הרחמים] והסליחות.

ישנו עניין נוסף בימים אלה, שהוא ש[אנחנו] נרחם ונסלח לחברינו – והקב"ה יעשה לנו מידה כנגד מידה.

ואיך נגיע לאפשרות שנעשה זאת בשלמות? בעזרת עבודה על המידות שלנו.

אז קדימה לעבודה!


שבת שלום וחודש טוב!

חברים מקש]]></description></item><item><title>מה השם שלך אומר עליך?</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%9a-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9a/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-וארא]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 27 Dec 2013 08:50:30 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[אהרון דרמון]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=843579</guid><description><![CDATA[כשהתדמית תופסות את מקומו של התוכן, האישיות שלנו מתעררת ונוטה לאבד כיוון. מה פרשתנו מלמדת אותנו על שמות, ועל עצמנו?]]></description></item><item><title>על חלומות ועל פתרונות</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A5/%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-מקץ]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 27 Nov 2013 17:03:52 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=839841</guid><description><![CDATA[מה היה בהצעת הפתרון של יוסף, לחלומו של פרעה, שהיה עדיף על זה של החרטומים? ד"ר משה מאיר בניתוח מעניין על חלומות ופרשנותם]]></description></item><item><title>על הדיבה</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%91/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%94/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-וישב]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 21 Nov 2013 10:59:13 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=838883</guid><description><![CDATA[האם שגה יוסף בכך שסיפר לאחים את חלומו? האם באמת כל מה שאנחנו יודעים אנחנו צריכים לספר לאחרים? ומה עם האותנטיות של החוויה עצמה? ד"ר משה מאיר לומד כמה דברים חשובים מהפרשה]]></description></item><item><title>הרגע הזה שבו אתה מבין שהסתבכת עם העולם התחתון...</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%90/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%95-%d7%90%d7%aa%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%91%d7%9b%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-ויצא]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 08 Nov 2013 08:52:15 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[אהרון דרמון]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=837287</guid><description><![CDATA[יעקב אבינו חי כבן טובים, בעושר ואושר. ואז החיים מסתבכים: איומי רצח, אלימות, עוני ועוד שלל מרעין בישין. מה ניתן ללמוד מפרשת ויצא על החיים שלנו?]]></description></item><item><title>על ההתרוצצות</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%a6%d7%95%d7%aa/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-תולדות]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 31 Oct 2013 09:45:05 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=836273</guid><description><![CDATA["אי הידיעה אינה פוטרת מעונש" אנחנו נוהגים להזכיר לאנשים. ד"ר משה מאיר סבור כי לא העונש הוא הבעיה, לרוב אי הידיעה עצמה טומנת בתוכה אשמה כבדה שהיא בעצמה עונש]]></description></item><item><title>על ההליכה</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9C%D7%9A-%D7%9C%D7%9A/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%94/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-לך-לך]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 09 Oct 2013 23:01:25 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=833365</guid><description><![CDATA[ספר בראשית הוא ספר של מסע ותנועה. כיוון המסע משתנה, בתחילה אל ארץ ישראל ואחר כך למצרים ושוב לארץ ישראל. אבל הנסיעה מתמשכת. ד"ר משה מאיר מנסה להבין את משמעותו של המסע המתמיד]]></description></item><item><title>על המשפט ועל המקום</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-שופטים]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 07 Aug 2013 10:49:10 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=826295</guid><description><![CDATA[הציווי של פרשת השבוע, לתת שופטים בשער העיר, יוצר זיקה בין המקום - העיר - ובין המשפט. קשר המאיר באור חדש את פרשת עגלה ערופה]]></description></item><item><title>על הראיה</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%94/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%94/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-ראה]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 01 Aug 2013 12:47:10 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=825914</guid><description><![CDATA[בעקבות פרשת השבוע מנסה ד"ר משה מאיר להבין מה ההבין בין &acute;ראיית העין&acute; ל&acute;השגת השכל&acute;. וגם איך כל זה קשור להבחנה בין טוב ורע]]></description></item><item><title>על הדברים</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-דברים]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 10 Jul 2013 15:20:38 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=823820</guid><description><![CDATA[]]></description></item><item><title>על התנועה ועל המנוחה</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%97%d7%94/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-בהעלותך]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 22 May 2013 10:46:04 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=821803</guid><description><![CDATA[מה המיוחד בפרשת "ויהי בנסוע הארון" שזכתה למעמד מיוחד של ספר שלם? ד"ר משה מאיר מנסה להבין את סודם של הפסוקים]]></description></item><item><title>על החירות</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A8/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-2/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-בהר]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 01 May 2013 17:52:20 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=822993</guid><description><![CDATA[פרשת השבוע מכילה מגוון נושאים שונים, ד"ר משה מאיר מנסה להבין מהו חוט השני השזור בניהם]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לל''ג בעומר</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 24 Apr 2013 09:27:00 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=655979</guid><description><![CDATA[]]></description></item><item><title>על בניית ערכים</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%AA/%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-אחרי-מות]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 17 Apr 2013 17:47:38 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=823816</guid><description><![CDATA[]]></description></item><item><title>על הקרבן</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%91%d7%9f/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-ויקרא]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 14 Mar 2013 14:27:17 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=825516</guid><description><![CDATA[עם פתיחת ספר ויקרא, ספר הקורבנות, מנסה ד"ר משה מאיר להבין מהי המשמעות של אותן הפרשיות לאחר חורבן בית המקדש]]></description></item><item><title>על ספירת בני אדם</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%90/%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9d/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-כי-תשא]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 28 Feb 2013 11:43:19 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=826617</guid><description><![CDATA[מדוע אפשר לספור חפצים, כבשים, אך לא בני אדם? בעקבות פרשת השבוע מנסה ד"ר משה מאיר להבין מה מיוחד בבני אדם שדווקא אותם אסור למנות]]></description></item><item><title>על ההינחמות</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-בשלח]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 23 Jan 2013 17:16:12 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=829494</guid><description><![CDATA[בני ישראל אינם הולכים בדרך הקצרה לארת ישראל ובמקום זה שולח אותם א-לוהים בדרך הארוכה, ד"ר משה מאיר מעמיק בפרשת השבוע]]></description></item><item><title>לב כבד וחזק</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%90/%d7%9c%d7%91-%d7%9b%d7%91%d7%93-%d7%95%d7%97%d7%96%d7%a7/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-בא]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 17 Jan 2013 15:02:36 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=830171</guid><description><![CDATA[אנו מוקפים בתדמיות והגדרות, המובילות אותנו לחשוב שלא כל האפשרויות פתוחות בפנינו, שאנחנו חייבים לבחור כך ולא אחרת. עיון בפרשת השבוע מגלה יחס אחר כלפי המציאות]]></description></item><item><title>חיים</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-שמות]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 03 Jan 2013 13:22:16 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=831376</guid><description><![CDATA[התורה מלמדת אותנו כי יצר החיים גובר על יצר המוות, אפילו בשעת האבלות. ד"ר משה מאיר מנסה להבין מהי אותה &acute;חיות&acute; המופיעה בפרשת השבוע]]></description></item><item><title>בין העקוב למישור</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99/%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a7%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-ויחי]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 28 Dec 2012 10:41:51 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=831871</guid><description><![CDATA[בפרשת השבוע בוחר יעקב לשכל את ידיו ולהעניק את לגדולה דווקא לנכדו הצעיר. אך לא יעקב הוא עקום, אלא המציאות והטבע שנתנו את הבכורה למי שלא ראוי לה. פרשתנו מלמד כי מי שמתיישר על פי המציאות הוא למעשה מי שמתעקם על פיה]]></description></item><item><title>בין אנשים למלאכים</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%97/%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9d/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-וישלח]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 28 Nov 2012 16:34:35 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=834097</guid><description><![CDATA[בכל אחד מאיתנו יש מלאכי אלוהים העולים ויורדים ומבלבלים את אישיותנו. רצונות הפוכים, תשוקות ופחדים מתרוצצים בכבישי תודעתנו נגד כיוון התנועה. ד"ר משה מאיר בעקבות פרשת השבוע]]></description></item><item><title>כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ - פרשת ויצא</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%9b%d6%b0%d6%bc%d7%99%d6%b8%d7%9e%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%90%d6%b2%d7%97%d6%b8%d7%93%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%91%d6%b0%d6%bc%d7%90%d6%b7%d7%94%d6%b2%d7%91%d6%b8%d7%aa%d7%95%d6%b9-%d7%90%d6%b9%d7%aa/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 23 Nov 2012 00:12:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=667424</guid><description><![CDATA[["וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ” ](בראשית כ"ט, כ')

ימים אחדים?? קצת מוזר, לא?
שאנחנו כל כך מחכים שמשהו יגיע, כל רגע יכול להראות לנו נצח. אחת לכמה דקות אנחנו מסתכלים בשעון, מתוך מחשבה שבטח עברה כבר איזה שעה וחצי..
אז בלי לפקפק, נשמע קצת מוזר ששבע השנים השניות היו כימים אחדים בעיני יעקב...

הרב אליהו לפיאן מביא על זה משל. נכנס אדם למסעדה, ולשאלת המלצר: 'מה אוהב אדוני?' עונה לו הסועד: 'אוהב אני דגים'. מיד, מזדרז המלצר לעבודתו להכין את המנה. אדם שלישי, יושב לו מן הצד, ולשמע הבקשה מצפה הוא לראות את המלצר חוזר עם אקווריום המלא בדגים נחמדים, וקערת אוכל בצד כדי להאכיל הדגים. 'אותו אוהב דגים, בוודאי ישמח להשתעשע בהם ולטפחם', חושב לעצמו. אבל, להפתעתו המלצר חוזר עם קערת דגים מבושלים ועסיסיים, ולתדהמתו של הצופה מן הצד, נועץ הסועד את סכינו ומזלגו בדגים , משסעם לחתיכות קטנות, מכניס לפה, לועס ובולע. ניגש אותו צופה לסועד ומטיח בפניו : 'ככה עושים לאהובים? לא יתכן שהנך אוהבם שאילו היית אוהבם, לא היית נוהג בהם כך. לא דגים אתה אוהב, כי אם את עצמך'.

אדם שכל אהבתו היא אהבת עצמו, אדם שמחפש את 'מה מגיע לי' בכל רגע נתון, כל רגע שעובר בלי מילוי הרצונות והמאוויים שלו, בשבילו הוא באמת נדמה כנצח שלם. 
אבל יעקב אבינו, לא את עצמו אהב. "באהבתו אותה", כל אהבתו הייתה אהבה של נתינה, ובדיוק לכן היא הרגישה כמו ימים אחדים, כל יום היה בבחינת נתינה לרחל, ומאחר ובקשר אהבה זה ראה יעקב לנגד עיניו רק את רחל, ולא את עצמו, כל נתינה - רק  חזקה את אהבתו והעבירה את זמנו בנעימים.

בחסות הוליווד ושות', נדמה לנו שאהבה היא רגש סיפוק שמרגיש אדם שנמצא בחברת אהובו. לא נעים לומר, אבל הם חיים בסרט. זה פשוט לא כל כך נכון ובטח לא מספיק. עיקר האהבה היא תולדת הנתינה. ככל שאדם נותן יותר, משקיע יותר - כן גדילה אהבתו.  אהבה היא לא רק רגש התפעמות שמגיע מאליו, אלא גם ובעיקר פרי של מאמץ, השקעה ונתינה.

בימים בהם השיח הוא על זכויות הפרט, הפרסומות ממליצות לכל אחד ואחד לבדוק מה הזכויות שלו וכמה מגיע לו, בעולם כזה גובר יסוד התאווה ומחביא תחתיו את יסוד האהבה הטהורה שהפכה למצרך נדיר. את סודה של אהבה טהורה ואמיתית זו גילה לנו יעקב אבינו - וַיִּהְיוּ בְע]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לפרשת תולדות- מים שקטים חודרים עמוק</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%93/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 15 Nov 2012 15:29:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=667143</guid><description><![CDATA[
מה קורה חבר'ה? 

מה אתם אומרים-
אם איזה במאי נוצץ מהוליווד היה מביים סרט על הפרשה מי לדעתכם היה השחקן הראשי?
אז בא נראה איזה דמויות יש לנו בפרשה:
יעקב- איזה נעבעך, לומד כל היום בישיבה, שקט, צנוע מקסימום יוצא לשוח בשדה וגם זה כדי להתפלל...
עשיו- בחור שעיר, שרירי, מעיר את השמש ויוצא לצוד חיות אח"כ בזמן הפנוי יוצא לצוד נשים, מביא לאבא שלו איזה כבש כל יום, חוזר מלא בחוויות ובסיפורי גבורה.

נו, אז מה אתם אומרים?
לפי הקריטריונים של הוליווד ולפי הסרטים שראיתם עד היום- מי יהיה השחקן הראשי? כמובן שעשיו, אם רוצים סרט מלא בפעולה ובאקשן ללא הפסקה הוא השחקן האידיאלי!

ומה יצא מיעקב ועשיו? מי מהם השפיע יותר על העולם?
מעשיו- לא יצא כלום... סתם עוד אומה מבין שבעים אומות.. אומות העולם- אומות שבאות והולכות מן העולם..
ומה יצא מיעקב? עם ישראל! עם שהשפיע וממשיך להשפיע על כל העולם ומתקן אותו לאט לאט במלכות שדי!- אותו אחד, שאף אחד לא הרגיש, לא שמע, אחד שלא עשה כל כך הרבה רעש הוא בסופו של היה זה שהצליח לזעזע את כל העולם ולרומם אותו.

אפשר לקחת מהפרשה מסר עצום לחיים- לא תמיד מי שעושה רעש וצלצולים הוא יהיה זה שישפיע על העולם. לפעמים דווקא אלה שאף אחד לא שומע עליהם, לא מכיר אותם, אפילו בשמם, מניעים הרבה גלגלים במדינה ובעולם.
זה שייך גם לאדם הפרטי וממילא גם לאומה שלמה.
 לפעמים יש את העם הזה, עם ישראל שהוא שקט, לא פותח במסעות צלב או במלחמות קודש של ג'יהד ולא מתקין בבתי הכנסת פעמוני ענק או צריחים שיזעקו 5 פעמים ביום: "ה' הוא המלך" והוא הוא העם שמשפיע על העולם, גאל אותו מע"ז, האציל עליו אידיאלים של שלום, של צדק, של משפט, של חסד!

אשרינו שזכינו להיות חלק מעם כל כך קדוש, העם שמשפיע על העולם! עם שנאמן לדרך ועושה אותה בלי רעש וצלצולים!
לפעמים דווקא מי שקטים- חודרים עמוק...

ב"הצלחה לכל המבלגנים לקראת שבת ארגון!!
תמיד בשמחה!!

שבת שלום!

חברים מקשיבים (:

]]></description></item><item><title>על הזהות</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-תולדות]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 15 Nov 2012 11:37:50 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=835219</guid><description><![CDATA[שום דבר לא הולך בקלות אצל האבות, במיוחד לא הלידות. רבקה היתה עקרה, לאחר תפילתו של יצחק היא נפקדה. הקשיים לא תמו, הריונה היה קשה ומוזר. ד"ר משה מאיר מנסה להבין מדוע]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לפרשת חיי שרה - שידוכים</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 09 Nov 2012 13:57:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=666912</guid><description><![CDATA[הנושא הכי בולט בפרשת השבוע, פרשת חיי שרה, הינו – [שידוכים]!

אליעזר, עבד אברהם, נשלח לחרן להביא אישה ליצחק בן אברהם, שזרע אברהם ימשיך.

אבל אפשר לשאול שאלה: 
למה יצחק צריך למצוא שידוך בדרך שונה מאשר אברהם?
הרי "מעשה אבות – סימן לבנים", לא?

אברהם השתדך עם מישהי בתוך קבוצת המשפחה.
יצחק השתדך על ידי "שדכן ספץ" שהביא לו אישה מחו"ל.
ויעקב, בכלל, התחתן עם [2 נשים], האחת אהובה והאחת שנואה (כדי שלא תתחתן עם עשיו הרשע) אחרי שעשה שעבד אצל אביהם.

אם הולכים באמת על הדרך של "מעשה אבות – סימן לבנים", נוכל להבין שהבנים הם [אנחנו]!

מה אבותינו,ובכלל – מה התורה עצמה, מנסה ללמד אותנו?

שלא משנה כיצד אנחנו משתדכים, או – כיצד אנחנו מתחברים לאנשים.

העיקר שנדע ללכת יחד עם אנשים אלה לדרך הטובה, לדרך הנכונה, כך ש[נשלים] אחד את השני!

ונסיים בחתימת: 
"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" (ישעיהו, פרק מ"א פסוק ו').

רק נשאל שאלה עצמית – כיצד אנחנו "משתדכים"?

שבת שלום!

חברים מקשיבים


]]></description></item><item><title>דבר תורה - פרשת וירא</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%90-2/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 02 Nov 2012 10:51:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=666587</guid><description><![CDATA[דבר תורה – פרשת וירא (ע"פ ספרה של פרופ' נחמה ליבוביץ עיונים בספר בראשית)

פרשתנו פותחת בפסוקים הבאים:
" א וַיֵּרָא אֵלָיו ה', בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, .."

וההמשך הינו ידוע – אברהם רץ לקראתם, מקבל את פניהם. כל הבית משתתף בהכנסת האורחים הזו.

אבל, פרט אחד חסר לנו. מה ה' אמר לאברהם בהתגלותו אליו? לשם מה הוא נראה אליו? והלוא לא מצינו בתורה כולה היראות ה' אל אחד מעבדיו אם לא לצורך – אמירה או ציווי או דרישה או ברכה, או הבטחה, או עידוד. 

אז מהי תכלית ההתגלות כאן?

פרשנים רבים נחלקו בשאלה זו. ישנה גישה הסוברת כי הפסוק הראשון הוא כעין כותרת לסיפור שמסופר בהמשך, ושהתגלות ה' לאברהם נעשה בעצם על ידי המלאכים. 

אנו נתמקד בגישתם של רש"י והרמב"ן שמפרשים כך:
"וירא אליו – לבקר את החולה. אמר ר' חמא בר חנינא: יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו" (רש"י). זהו תיאור מאד מאניש וציורי שיש לתהות של משמעותו.
הרמב"ן בפירושו לפסוקים אלו אומר שבאותו היום נימול אברהם, ושהוא היה יושב בפתח אוהלו, במקום בו נימול, ומתקרר מפני חום היום, ושהוא לא היה מתכוון לנבואה, לא נופל על פניו ולא מתפלל, ואף על פי כן בא אליו המראה הזה.
גילוי השכינה היה למעַלה ולכבוד לאברהם. בראיית השכינה הייתה לאברהם זכות והבטחה, וזו כוונתם של רבותינו ז"ל שאמרו "לבקר את החולה" שלא היה לדיבור אלא כבוד לו.

כלומר, התגלות זו של הקב"ה לאברהם לא אינה ככל התגלויות בתורה – לשם תכלית, אלא זו התגלות שתכליתה בה בעצמה "למעלה ולכבוד". כמו מפגש בין חברים, הוא כשלעצמו הוא התכלית – המפגש, הדיבור. כן התגלות זו אינה אלא רצון קונו לחון אותו בקרבתו ולשמחו בנתינת האושר של "אשבעה בהקיץ תמונתך".

לכן גם נכתב "וירא אליו". מי זה אליו? הפסוק סוגר את הפרק הקודם בו אברהם עשה ברית מילה, וגילוי ה' אליו הוא כעין ביקור חולים. גילוי שהוא למעלה ולכבוד לו.

לפי דעה פרשנית זו בהמשך מגיעים המלאכים וזהו כבר מאורע שונה מגילוי השכינה של הקב"ה לאברהם. 

איך שאברהם רואה את המלאכים בוא קם לקראתם, טורח ומכין. ממעשיו לימדונו חז"ל ש"גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה".
באיזה מקום היה אברהם לפני רגע – נהנה מטובה שאין יותר ממנה, אותה הנאה ה]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לפרשת לך לך- משבר, אתגר וניסיון ומה שביניהם</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9c%d7%9a-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a1/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Mon, 22 Oct 2012 14:18:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=666091</guid><description><![CDATA[

לאברהם אבינו היה בוודאי קשה לעזוב את החברה, את המעמד, את המשפחה, את הבית וכו
לכל אדם יש כל יום דברים שנוגדים את רצונו הן שכפויים עליו ע"י הטבע והן ע"י החברה- משפחתו, אשתו, הוריו, מדינתו, עירו וכו והן ציוויים של רבש"ע שהם קשים מאוד. כל יום אדם נתקל בדברים שהם בניגוד לרצונו. זה הצד השווה בכל המין האנושי.
ומה ההבדל ביניהם? ביחס לזה. יש שלושה סוגי אנשים:
1. סמרטוט- מתבכיין, מתאמלל, מלא רחמים עצמיים, מגרד את הפצעים ומעלה גרה על צרותיו הוא מרוכז על עצמו, מפונק, אינדיבידואליסט, והוא מגיב כמו סמרטוט. למה שבא נגד רצונו הוא 'משבר'
2. גיבור- מתגבר, יש לו קשיים? אז מה?! זה מה שיש! הוא מקבל, ממשיך, שמח, הוא חי בחברה ,הוא מקבל את ההגבלות של החברה ושל רבש"ע וכו הוא נקרא גיבור ולמה שבא נגד רצונו הוא קורה:'אתגר'
3. מאמין- כל מה שקורה לאדם בניגוד לרצונו שייך לסדר ההנהגה האלוקית וזה לטובתו כדי שילמד גבורה. ולמה שבא נגד רצונו הוא קורה:'ניסיון'

 אין סתירה בין הגיבור למאמין שניהם גיבורים. אבל בשביל הגיבור הדברים באו במקרה ולמאמין זה בא מרבש"ע. 
אותו אירוע, אותה מציאות- יחס אחר. איך אומרים בשוק? הכל בראש. אם זה משבר, אתגר או ניסיון זה בראש, זה לא במציאות.

עם ישראל הם מאמינים בני מאמינים! הם גיבורים ומאמינים של מה שבא נגד רצוננו הוא ניסיון מרבש"ע ושהוא בא אך ורק לטובתנו ולטובת העולם!

שנזכה להאמין בעצמנו 
שבת שלום!


חברים מקשיבים!
]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לפרשת נח</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%97/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 18 Oct 2012 20:53:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=665920</guid><description><![CDATA[כשנח מצווה להכניס את החיות אל התיבה מצווה אותו ריבונו של עולם לקחת

["מן הבהמה הטהורה... ומן הבהמה אשר איננה טהורה"] (בראשית ז , ח)

נשאלת השאלה- למה לא אמר לו ה' לקחת מהבהמה ה"טמאה", אלא השתמש בביטוי "אשר איננה טהורה"? הרי זה ביטוי יותר ארוך ומסורבל!?

למדו מכאן חז"ל שצריך להיות מאוד זהירים עם הלשון והשפה שבה אנחנו משתמשים, ועלינו להשתדל להשתמש בלשון נקייה ולא להוציא מילים שליליות מפינו (או שאולי צריך להגיד לא להוציא מילים שאינן חיוביות...(",)  ). וזה שרבונו של עולם נזהר כל כך אפילו כשהוא מדבר על דור המבול, שנמחה כולו (!!!) בעוונותיו, כלומר שלא היתה לו תקנה, קל וחומר שאנחנו צריכים להיזהר כשאנחנו מדברים על החברים, המשפחה, המכרים, וגם במיוחד אם מדברים על ציבור כזה או אחר או על קבוצה כזו או אחרת. (בימים אלה, כשעידן בחירות לפנינו, צריך להיזהר בכך פי כמה...)

הסיבה לכך היא שהמילים שאנחנו מבטאים בפה, בניגוד לדברים שנמצאים רק במחשבה שלנו, כמו מקבע את השליליות באותו דבר עליו אנחנו מדברים,מרחיק אותנו מאותו דבר וגם מעט "מדביק" אותנו לשליליות הזו.
הנושא הזה אולי מוכר מעט יותר מהלכות לשון הרע ורכילות, שבהם אנחנו יודעים שיש דברים שגם אם הם אמת, עדיין אסור לנו להגיד אותם. אנחנו מנסים להגיע לעמדה נפשית שאיננה עוסקת בדברים השליליים של הזולת (אפילו אם הם באמת קיימים וצריך להפריד אותם מהדברים החיוביים!). 

במסכת אבות כאשר עוסקים בשאלה איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם, אחת התשובות היא "עין טובה", וזה בדיוק אותו עניין- גם. לראות את הטוב שבדבר, וגם אם רואים דבר שלילי, להשאיר לו "פתח מילוט" להפוך לדבר אחר, ולא לקבע אותו בשליליות שלו.

רעיון נוסף לומד רש"י לומד מהפסוק הזה גם שנח למד תורה, שהרי איך ידע נח מיהי הבהמה הטהורה ומיהי הבהמה שאיננה טהורה? כלומר, אין לנו מה לדאוג- קיבלנו תורה שתעזור לנו להבחין בין הטוב לרע, בין הדברים אותם אנחנו צריכים לאמץ, והדברים שמהם אלינו לברור טוב טוב את נקודת החיוביות. 

שבת שלום!

חברים מקשיבים
]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לפרשת בראשית</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 11 Oct 2012 23:52:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=665615</guid><description><![CDATA[]]></description></item><item><title>סוף מסע</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94/%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%9e%d7%a1%d7%a2/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-וזאת-הברכה]]></category><pubDate><![CDATA[Mon, 08 Oct 2012 18:28:12 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=838426</guid><description><![CDATA[רגע לפני שמתחיל הסבב החדש של קריאת התורה, משה מאיר מסכם את הקריאה בתורה, ומנסה לסגור כמה מעגלים מהפרשיות הקודמות]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר להושענא רבה</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%a9%d7%a2%d7%a0%d7%90-%d7%a8%d7%91%d7%94/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Sat, 06 Oct 2012 22:17:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=665338</guid><description><![CDATA[
חג סוכות נגמר, איך היה?
 
בנינו סוכה ותלינו קישוטים מגוונים, קנינו ארבעת המינים, הרווחנו כמה שקלים במכירת ערבות, טיילנו, חלק מאיתנו היו ב"שמחת בית השואבה", 

והכי חשוב: קיימנו את המצווה העיקרית של סוכות – שמחנו!

חז"ל כל כך אהבו את הסוכות, והם דנים איפה אפשר לעשות סוכות ואיפה לא, במקומות הכי הזויים:

העושה סוכתו תחת האילן... העושה סוכתו בראש הגג... העושה סוכתו בראש הספינה... על גבי גמל (משניות מסכת סוכה).

וגם לגבי השמחה שבחג: 
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו!" (גמרא סוכה דף נ"א עמוד א') 

הגמרא במסכת עבודה זרה (דף ג' עמוד א') מספרת סיפור שנשמע דיי מצחיק, אבל בקריאה שנייה – לא הוגן:

הגויים ראו את השמחה הזאת ו"אמרו לפניו: ריבונו של עולם! תנה לנו מראש ונעשנה!"

אלו הם המצוות? כל כך כיף? אם כך גם אנחנו רוצים מצוות! 

הקב"ה עונה: 
"מצוה קלה יש לי, ו'סוכה' שמה; לכו ועשו אותה..."
נתחיל בקטן, יש מצווה קלה ודיי כיפית – מצוות סוכה. בואו נראה אם תצליחו.

"ואמאי קרי ליה (ולמה זה נקרא) 'מצוה קלה'? משום דלית ביה חסרון כיס" (שהיא לא עולה הרבה כסף וטרחה).

הגויים פועלים "מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו".

ואז "הקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז (בקיץ)" 

והגויים בתגובה: "כל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר (תהילים פרק ב פסוק ג) "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו"".

זה לא פייר לגמרי!  
למה אותנו הקב"ה מצווה לבנות סוכה בסתיו, עם אוויר טוב וכדומה,
ואילו את הגויים הקב"ה ציווה לבנות סוכה בקיץ החם של תמוז, לצאת מהמזגן אל האוויר הרותח. לא פלא שהם יצאו מהסוכה!

התשובה נמצאת בסיפורים שבמשניות ובתלמוד, שחופפים אחד למשנהו.

אצל עם ישראל, כתוב: העושה [סוכתו] = [סוכה] השייכת לו, על...
ואילו אצל הגויים כתוב: ועושה סוכה בראש [גגו] = [הגג] השייך לו...

אצל הגויים – הסוכה [נפרדת], זה בסך הכול מנהג, לא משהו. הגג הוא ביתם האמיתי.

ואילו אצל עם ישראל – הסוכה היא [חלק בלתי נפרד], זה הבית עכשיו! הבית שהקב"ה שומר עליו ושמח בו איתנו.

בהושענא רבה אנו מראים לקב"ה שקשה לנו להיפרד ממנו.

לומדים תורה בלילה, סובבים את הבימה [7 פעמים] כמו שהיו עושים בבית המקדש, עושים סעודת מצווה.

מה שמוביל אותנו בסוף לשיא – החגיג]]></description></item><item><title>דבר תורה חביב לסוכות</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Sun, 30 Sep 2012 00:09:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=665010</guid><description><![CDATA[מה אתם אומרים? הסוכה היא דירת קבע או דירת עראי? גם בגמרא התחבטו בזה והחליטו כי הסוכה חייבת להיות דירת עראי. זאת אומרת שאם יש קצת רוח בחוץ אז גם הסוכה נעה קלות, ויכול בכלל להיות שלמחרת תמצא אותה בחניה של השכן. 

ר' שלמה קרליבך אומר לנו שבנאדם עראי זה אחד שהוא לא 'תקוע'. מישהו שלא מקובע בשום מקום. 

ביום כיפור דפקנו על הלב והכינו על חטאינו. אחד אחד הסרנו אותם מתוכנו. ועכשיו, כל מה שאנו רוצים זה להתחיל מחדש, לעשות הכל כמו שצריך. אך מה הבעיה? ההרגל. אנו משועבדים אליו, מורגלים לעשות לא נכון, וקשה להפסיק.

כמה טוב שמגיע סוכות. החג בו מתפטרים מכל ההרגלים. החג בו כל אחד חייב להיות לגמרי 'עראי'.
אך המשמעות של להיות עראי היא לא רק להפסיק עם כל הרגלים הלא טובים, אלא אדם צריך להיות 'עראי' גם בעת עשיית טוב.

שאלו פעם את ה"חתם סופר" "האם אתה בטוח שתשמור את השבת הבאה?" והוא ענה: "אני מקווה שכן, אני מתפלל שאזכה לשמור גם את השבת הבאה."
אצל החתם סופר לא היה הרגל. כל שבת הוא שמר מחדש!!

זהו הכוח של העראיות של סוכות. לא העבירות – מהן נפטרנו ביום כיפור, אלא דווקא המצוות – איך אנחנו מקיימים אותם, מתוך קיבעון או שכל פעם זה כמו בפעם הראשונה.

ר' שלמה נותן טיפ לחיים: "איך אדם יודע מי היא בת זוגו? אומר לכם: כשאתה פוגש בחורה בפעם הראשונה, אם אח"כ, בפעם השניה, אתה פוגש אותה 'בפעם השניה' – אל תטרח להיפגש איתה בפעם השלישית.. אבל, כשאתה אוהב מישהו מאד, הפעם השניה היא אפילו עוד יותר אש, אתה לא יכול לחכות עד הפגישה. ואז, זו לא תהיה הפעם השניה, אלא זאת תהיה הפעם הראשונה באמת, וכל פעם נוספת תהיה 'הפעם הראשונה' באמת."

ובסוכות, לאחר שניקינו את הלב מכל החסימות ביו"כ, ואנו יושבים בדירת העראי שמנערת אותנו בכל רגע מהקיבעון, אנו פתוחים לקלוט את כל האהבה - לרבש"ע, לתורה, לעמ"י. ומרוב אהבה אנו מתחילים לעשות את כל המצוות ממש כאילו זאת 'הפעם הראשונה'.

חג שמח!!
חברים מקשיבים
]]></description></item><item><title>מאמר הדור של פרשת האזינו (דבר תורה קצר)</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%96%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 28 Sep 2012 09:25:00 +0200]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=664924</guid><description><![CDATA[]]></description></item><item><title>דבר תורה לפרשת וילך</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%9a/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 21 Sep 2012 09:42:00 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=664432</guid><description><![CDATA[משל למה הדבר דומה?

ילד חלה במחלה קשה, ואיש מהרופאים המקומיים לא ידע כיצד לרפא אותו. על אף החיפושים הרבים לא מצאו הוריו אף רופא שיוכל לקחת אחריות על המקרה.
והנה, לפתע, הגיע אליהם שמועה ששר חשוב עומד לעבור בעירם ואיתו הרופא הצמוד אליו, כפי שנהוג באותם ימים. טרחו, עמלו וסידרו פגישה עם הרופא החשוב. אחרי עיון במסמכים הרפואיים אמר להם הרופא: 
'אינני יודע איך לבשר לכם את הדברים אז אומר אותם בפשטות. מחלתו של בנכם נדירה, אך אפשרית לטיפול. מעטים האנשים היודעים כיצד לאזן בין התרופות כך שיוכלו למגר את המחלה בלי להתיש את גופו של החולה, אך אני ביניהם. זהו הצד המשמח של הבשורה. הצד העצוב הוא שהשר אינו מרשה לי לעזוב אותו ועלי תמיד ללכת איתו, ומכיוון שהוא עומד לעזוב את עירכם אין לי אפשרות להישאר ולטפל בבנכם'.
ההורים ששמעו את הדברים רצו אל השר והרבו בתחנונים עד שהצליחו לשכנע אותו להשאיר את הרופא בעירם.
כך החל הטיפול.
ההורים החרדים לשלום בנם ראו איך הרופא טורח לאזן בין התרופות ותופעות הלוואי החמורות שלהן שפוגעות בגוף בנם לבין הצורך הגדול בתרופות הללו כדי למגר את המחלה המקננת בגופו של בנם היקר. כך נמשכו הדברים מספר ימים.
ולפתע הגיע הודעה מאת השר – על הרופא לעזוב את העיר ולחזור אליו. תמו הימים בהם הוא מוכן לוותר על נוכחות הרופא בקרבתו.
קרא הרופא להורים ואמר להם:
'אין לי ברירה. אני חייב ללכת בהוראת השר. דעו לכם שמצבו של בנכם לא רק שלא הוטב, אלא אפילו הורע. כל מה שעשיתי עשיתי בשבילו ולטובתו, ואם הייתי ממשיך לנכוח במקום וודאי שהייתי מרפאו, אבל כרגע, אחרי שהתשתי את גופו בעזרת התרופות ואינני נמצא כדי להמשיך ולטפל בו גדלו הסיכויים שימות. אין לי ברירה אלא להסביר לכם את המשך תהליך הטיפול ולבקש שתנסו להתמיד בו'.
וכך הלך הרופא והסביר להם את האיזון העדין שצריך בין הפגיעה בגוף ובין השמירה עליו. צריך לגרום לחולה להשתעל כדי להוציא את הליחה מגרונו ולהקל על נשימתו לטווח ארוך, אך אסור שישתעל מדי. צריך להקיז את דמו מדי פעם. צריך לתת לו תרופות שפוגעות במערכת החיסון שלו ולכן יש סיכוי שיהיה חולה יותר במחלות אחרות ולכן צריך לבודד אותו ובמקרה מחלה לתת לגוף להיאבק בלי לעזור לו יותר מדי, כי מדכאי המחלה החדשה עלולים לפגוע בתהליך ריפוי המחלה הישנה. כך הרבה הרופא לתת להם הוראות על התופעות החמורות העלולו]]></description></item><item><title>על שלמות הגוף והנפש</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%9A/%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%a4%d7%a9/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-וילך]]></category><pubDate><![CDATA[Wed, 19 Sep 2012 11:12:40 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=839457</guid><description><![CDATA[האם גילו המופלג של משה רבנו, מאה ועשרים שנה, הוא זה שעיכב בעדו? ד"ר משה מאיר בקריאה נוספת בפרשת השבוע]]></description></item><item><title>דבר תורה קצר לפרשת ניצבים</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d/</link><category><![CDATA[שאל-את-הרב]]></category><pubDate><![CDATA[Fri, 14 Sep 2012 13:33:00 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[חברים מקשיבים]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=664126</guid><description><![CDATA[בס"ד

הפסוק הראשון בפרשה שלנו הוא פסוק דיי מרתיע: 
"[אתם ניצבים היום כולכם, לפני ה' אלוקיכם...]" (דברים פרק כ"ט פסוק ט')

שואלים חז"ל: לאיזה יום מתכוונים במילה ["היום"], ובכלל – למה כתב גם [אתם] וגם [כולכם] (מה ההוספה)? 

היום מפורש בגמרא כ[ראש השנה], שמברכים בו: 
"[היום] הרת עולם (היום בו נברא העולם), היום [יעמיד במשפט] כל יצורי עולמים".

קצת מפחיד לחשוב על זה, לעמוד במשפט על כל מה  שעשינו בכל השנה – מי זוכר מה הוא עשה כל דקה ולמה? 

ולשאלה השנייה – למה התורה כתבה גם אתם וגם כולכם?

התורה מפרטת מי אלו הניצבים, העומדים במשפט: 

"[ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כול, איש ישראל. טפכם נשיכם*וגרך, אשר בקרב מחניך: מחוטב עציך, עד שואב מימיך]" (פסוק י').

[ראשיכם]: אלה העומדים בהנהגת העם, לא משנה באיזה צד הם ומה תפקידם.

[שבטיכם]: כל העדות, גם אלו השונים מעדתנו הספציפית.

[זקניכם]: הזקנים בעם, אלה שבעינינו נחשבים ל"מיושנים"/"לא מודרניים"/"סניליים"/ הגדרות דומות.

[שוטריכם]: אלו שנותנים את נשמתם לעם. משטרה, צבא וכדומה...

[כל איש ישראל]: איש הכוונה לאנשים החשובים, כל אחד מהם, לא משנה תפקידיהם, האידיאלים שלהם וכדומה...

[טפכם]: הילדים והנערים, כי לכל אחד מהם יש פוטנציאל עצום. 

[נשיכם]: בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל, וכמובן שראויות להערכה על כל מפעליהן.

[גרך אשר בקרב מחניך]: כל אלה המתגיירים/חוזרים בתשובה – יש להעריכם מאוד (במקום שבעלי תשובה עומדים – צדיקים גמורים אינם עומדים).

[חוטב עציך]: חסרי האמונה, אבל [משקיעים] לשמוע לפעמים "מורשת ישראל" ולהתחמם, כמו חוטבי עצים החוטבים עצים לשם חימום (ועל התורה נאמר שהיא "עץ חיים").

[שואב מימיך]: בעלי "הרהור תשובה", ה"חיים בזרם". 
אפשר לקחת דוגמה לאנשים כאלו: 
אנשים שכשואלים אותם אם הם רוצים להניח תפילין/לעשותכל מצווה אחרת. והם אומרים "[א... לא]".
עצם אמירת ה["א..."] מעידה על הרהור תשובה (ונאמר כבר "אין מים אלא תורה").

מה קורה עם כל האנשים שהזכרנו? מה משותף לנו?

["לעוברך, בברית ה' אלוקיך*ובאלתו:  אשר ה' אלוקיך, כורת עימך היום]" (שם, פסוק י"א).

ביום הרת העולם, הקב"ה בוחן אותנו אם קיימנו את השבועה שנשבענו לפני הכניסה לארץ. 
וזה מאוד מפחיד. מי יוכל לזכות?

הקב"ה נותן לנו ג'וקר שיעזור ]]></description></item><item><title>על ברית וסוד</title><link>https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D/%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%93/</link><category><![CDATA[יהדות]]></category><category><![CDATA[פרשת-השבוע]]></category><category><![CDATA[פרשת-ניצבים]]></category><pubDate><![CDATA[Thu, 13 Sep 2012 14:13:07 +0300]]></pubDate><dc:creator><![CDATA[ד&quot;ר משה מאיר]]></dc:creator><guid isPermaLink="false">https://www.kipa.co.il/?p=839616</guid><description><![CDATA[כיצד תיתכן ברית, חוזה משפטי מחייב, עם מי שעדיין לא קיים? מדוע שבן הדורות הבאים יראה עצמו מחויב להסכם שהוא עצמו עדיין לא היה בעולם בשעה שנחתם? ד"ר משה מאיר בעקבות פרשת השבוע]]></description></item></channel>
        </rss>