בית הדין הגדול שינה את פסיקת בית הדין האזורי והחליט לחייב אישה להתגרש תוך 30 יום ולא יקבל בעלה היתר לישא אישה אחרת גם בלא גט.
מדובר בערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים בהרכב הרב ישראל יפרח - ראב"ד, הרב מאיר יששכר מאזוז והרב יוסף גולדברג, בעניין תביעה שהוגשה לחייב את האשה להסכים לגירושין או לחילופין נתינת היתר מאה רבנים לבעל לשאת אשה על אשתו. טענת הבעל הייתה שהאשה מאוסה עליו ואין סיכוי לשלום בית. בית הדין האזורי דחה את בקשת הבעל לחייב את אשתו בגט או לחילופין להתיר לו לישא אחרת על פניה בהיתר מאה רבנים.
בפסק הדין המקורי בית הדין קיבל את טענת הבעל שבטענת 'מאוסה עלי' ניתן להתיר להינשא לאחרת, אך דחה את טענתו וקבע והכריע כי במקרה המדובר הבעל אינו מואס באשתו, אלא ממאן להמשיך ולחיות איתה משום שהוא מפחד ממנה, ומשום שהחיים ביחד עם ילדיה מנישואין קודמים מונעים אפשרות לקיום יחסים נורמליים ביניהם.
עוד נאמר בפסק הדין, שלא הוברר שהבעל מסוגל להוליד, ולכן בצירוף לזה שלא היו לו ילדים גם מאשתו הראשונה ושלאשה יש ילדים מנישואין קודמים, הכריע בית הדין שאין לצרף בנדון זה את העובדה שהבעל רוצה לישא אשה אחרת כדי לקיים מצות פריה ורביה.
בית הדין הגדול בראשותו של הרב הראשי, הרב דוד לאו, הרב ציון בוארון והרב ציון אלגרבלי הפך את ההחלטה על פיה בפסק דין ארוך ומנומק וקבע כי בשל העובדה שהבעל עזב את הבית והתגורר בתנאים מחפירים במשך תקופה ארוכה, נראה שיש לתת נאמנות לטענותיו שהיא מאוסה עליו, ולאחר שכבר הפנה בית הדין את הצדדים לייעוץ והבעל מסרב ואינו משתף פעולה בנושא, אין לחייבו בכך כאשר הוא מצפה גם לזכות לקיים פריה ורביה.
מסיבות אלו פסק בית הדין כי יש לחייב את האשה בגט, ואם תסרב לקבל גט בתוך 30 יום יש לאשר היתר נישואין, באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול - הרב יצחק יוסף.