לכשיפוצו
אם תהיתם אי פעם כיצד מגיעים שלל העלונים לבי הכנסת שלכם, הרי שהתשובה לכך מתחלקת לשניים: "א.ש הפצה למהדרין" ו"הפצה מקור ראשון". בדיקה בעלונים השונים (הזוכים לתפוצה ארצית) תעלה את השמות של שתי חברות ההפצה הללו שיוצרות להן דואפול קטן וחביב.
מניסיוני האישי אף נדמה כי קיים מדרג מסוים בין שתי החברות, כשאת הדפים עליהם אחראית א.ש ניתן למצוא במספר מקומות רב יותר, אך שוב - מדובר בניסיוני האישי שכולל מספר ערים מסוימות.
אז לידיעת הקוראים משתי החברות הללו, בבית הכנסת במטולה (ברחוב הראשונים, קשה לפספס) לא זוכים להיות חלק מכלל ישראל וליהנות מעלעול איכותי בשבת קודש. לטיפולכם אודה.
מזל של מעלעל
הסתייגות קלה מהפסקה הקודמת - דווקא בשבת בה אני הייתי שם, שבת שעברה - פרשת "כי תצא", כן הגיעו מספר עלונים (של "א.ש", אם תהיתם) עד לעיר הצפונית ביותר, אך על פי עדות המתפללים הקבועים במקום, מדובר בצעד חריג ויוצא דופן.
מכיוון ששהיתי במקום לרגל חופשה שלא מומנה על ידי אתר כיפה, נמנעתי מלשלוח את ידי אל דפי הכרומו הצבעוניים, מתוך ניסיון להשתלב בשקט ובשלווה השוררים בעיירה הקסומה שבגבול הלבנון.
השקט החזיק מעמד בדיוק עד הרגע בו התכנסה המשפחה לשולחן השבת, שנפתח בהערה שנזרקה לעברי: "אז מה, הסתכסכת עם הרב אלישע אבינר?"
זה לא אני!
זו לא היתה הפעם הראשונה או האחרונה בה שמעתי את המשפט הזה בשבוע שחלף. הפעם האחרונה שייכת לעיתונאי צעיר ומאוד מוכר במגזר (שמדי פעם מכבד את ה"מעלעל" במבט או שניים), והפעם הראשונה שייכת לאישיות הנמרצת ביותר, הלא היא "הנהלת הקהילות" של כיפה בכבודה ובעצמה.
"הנהלת" פנתה אלי למעשה כבר אי שם ביום שלישי לפני שבוע וחצי, אז התגלגלו לידה הדברים הבאים שכתב הרב אלישע אבינר ב"באהבה ובאמונה" תחת הכותרת "ספיחי ריטלין":
"התקשורת הוירטואלית באינטרנט לא גילתה מספיק סבלנות להמתין לפרסום המאמר השני, והסיקה מהמאמר הראשון שאני מתנגד לשימוש בריטלין. התחיל בזה אתר ששם לעצמו למטרה לבקר את מה שמתפרסם בעלוני שבת (דבר זה כשלעצמו הוא סוג של התנשאות בלתי נסבלת: להתיימר לשמש כמבקר אולטימטיבי של כל מה שמתפרסם בדפי פ"ש!)".
בעודי מנסה לפשפש בזכרוני הדל (זה שבראשי) ובזכרוני הקצת יותר כבד (שבהארד-דיסק) מתי, למען ה, כתבתי על הרב אלישע אבינר ואו על ריטלין, עלתה בי ההשערה שמא מדובר באתר אחר. בדיקה מהירה אישרה את הדברים - אכן, זה לא אני!
ביקורת ימנית דתית על הארץ
קצת אחרי שפצחתי בקריירת ה"מעלעל" הסוחפת, גיליתי דרך אחד הטוקבקים שאני לא היחיד שחשב לפתוח מדור שכזה. החברה של תנועת "ציונות דתית ריאלית" (צד"ר בפי החברה) כבר הגו מדור שכזה, ולשם ההגינות נציין שהם עשו את זה חודש לְפָנַי (אם כי, שוב, לא ידעתי על כך עד שפתחתי את המדור בכיפה).
בזמנו, רפרוף קל על המדור, שעונה לשם "רק רצינו להאיר", גרם לי לחשוב שמדובר במדור בעל תפיסה משעשעת ביותר - ביקורת שמאלנית ו"דתית מתקדמת" על עלוני השבת, שזה בערך כמו להחזיק מדור של ביקורת ימנית דתית על עיתון "הארץ".
אני אישית חושב שזה לא מאוד מפתיע שעלוני השבת הם, אפעס, ימניים משהו, ונמצאים במרכז המפה מבחינה דתית, אבל כל אחד חופשי לכתוב ככל העולה על רוחו.
מסתבר, שבין הדברים שעלו על רוחם של הצד"רים, היה הרצון "להאיר" או אולי להתנגח ברב אלישע אבינר (כמו עוד שלל רבנים), כשגם כאן החופש לעשות זאת הוא זכותם המלאה, רק חבל שהריקושטים הגיעו עד לכאן.
איזה כיף לכתוב על חב"ד!
בעבר כתבתי כאן פעם או פעמיים דברים הקשורים לעלונים ולתנועת חב"ד. מסתבר שבחסידות יש מי שעוקב אחרי "כיפה" (כמו גם אחרי אתרים אחרים), ודואג להביא לידיעתם את הדברים שנכתבים עליהם, ובכך תורמים קלות לפרסומו של האתר והמדור.
אז עינו של האח הגדול (חובש המגבעת שמקופלת באותה צורה בה הרֶבֶּה נהג) פקוחה גם השבוע, דע לך שנשמח אם תדאג לשים גם לינק.