שופטי בג"ץ פסקו אמש (ד') לטובת הארכת כהונת נתניהו למרות כתב האישום ונתנו היתר להסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד, אבל פסק הדין מלא בהסתייגויות ועושה רושם שהשופטים לא אמרו את המילה האחרונה שלהם. הביטוי שישתמשו בו השופטים הוא "לעת הזו אין מקום להתערבות משפטית", ללמדכם שבעתיד לבוא יגיע זמנם של השופטים להגיד את דברם על חוקי היסוד החדשים שהקואליציה המסתמנת.
אז למה הם לא פסלו אותם כבר עכשיו? וודאי יש את הטיעון המשפטי שהשופטים מחזיקים בו - לא פוסלים חוק לפני שנחקק. יועילו המחוקקים לחוקק, העותרים יגישו את עתירתם והשופטים יכריעו בפסיקתם. אין צורך להקדים את המאוחר. אך האם יש עוד משהו מאחורי ההחלטה של השופטים?
מצבה של המערכת המשפטית, הכוללת את הפרקליטות, היועצים המשפטיים למיניהם ובעיקר השופטים נמצאים בתקופה קשה בה התדמית הציבורית שלהם נפגעה והאמון הציבורי חלש ביותר. השופטים קשובים להדהוד הציבורי, או יותר נכון - לא יכולים להתעלם ממנו. הם תמיד היו נתונים לביקורת חריפה מהצד הימני של המפה הפוליטית, אך המאבק בין ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, היועמ"ש מנדלבליט, שופט העליון מזוז ושר המשפטים אוחנה מתגוששים בניהם והציבור עומד המום מול כמות הרפש שהם מוציאים האחד על השני.
השופטים הבינו שהם לא יכולים ללכת עכשיו נגד הזרם, הם חייבים להיענות לדרישת רוב העם. הקואליציה הבאה תהיה גדולה במיוחד, זה כבר לא על קוצו של קול אחד - זאת אינה ממשלת 61, אלא כזו שמקיפה מגזרים רבים. לצאת נגדה היה עושה להם יחסי ציבור נוראיים והם לא יכולים להרשות לעצמם את זה. כן, גם השופטים המורמים מעם שלנו לפעמים עסוקים ביחסי ציבור פשוטים, שהרי מזמן למדנו שאין דבר כזה שופט אובייקטיבי. הם חפצים באהדה הציבורית ומייחלים לחזור למקום הבטוח בו פסקותיהם קדושות. הם וותרו במלחמה הזאת כי הם מבינים שאין להם כרגע מספיק תחמושת, אבל הם יחזרו בסיבוב הבא עם הרבה יותר כוח כשהחצים הציבורים יפסיקו להיות מופנים כלפיהם.
שופטי בג"ץ לא חתכו את הענף עליו הם יושבים. הם השאירו לעצמם מקום להתערב גם בוועדה לבחירת שופטים, אך יותר מכך הם לא נתנו דעתם על החוק שמשווה את ממלא מקום ראש הממשלה לראש הממשלה ופסקו שהלכת דרעי-פנחסי תקפה, ולכן בעוד שנה וחצי הם עלולים לגרום לנתניהו להתפטר מתפקידו.
בליכוד הולכים להשבעת ממשלה בשבוע הבא בחשש, מצד אחד אין להם ביטחונות שהשופטים לא יתערבו בחוקים שהכי חשובים לבם, מצד שני הם לא יכולים לחכות יותר. לפני ההסכם הקואליציוני לנתניהו יש את האפשרות לפרק את הממשלה אם שופטי בג"ץ מתערבים, אבל מי שיפרק את הממשלה אחרי שלוש מערכות בחירות ובצל משבר הקורונה עלול לשלם מחיר יקר שנתניהו לא רוצה לשלם אותו.