חברת הכנסת איילת שקד (ימינה) הגישה הסתייגויות להצעת החוק לתיקון חוק היסוד בוועדה בראשות ח"כ איתן גינזבורג (כחול-לבן) בנוגע ליחסים ולאיזונים הנדרשים לדבריה, בין הכנסת לבית המשפט. אולם בכחול לבן ובליכוד עשו תרגיל לאנשי ימינה. הועדה המסדרת, בראשות ח"כ אבי ניסנקורן, הגדירה את החוק כ'נושא חדש', שאינו קשור להצעת חוק היסוד, כך הליכוד לא יצטרכו להצביע נגדו. 

שקד הציגה שתי הסתייגויות שדרשה להכניס לחוק: הראשונה לגבי יכולת הממשלה לתפקד גם בתקופת בחירות והשנייה פסגת התגברות שתאפשר לחברי הכנסת ברוש של 61 לחוקק חוקים שנפסלו ע"י בית המשפט ונימקה: "היום שרים בממשלה בקושי יכולים לזוז והחוק הקיים עצמו אומר שהממשלה צריכה להמשיך לתפקד, אפילו בתקופת בחירות, וההגבלות רק הגבלות ששם בית המשפט ויועצים משפטיים רק הלכו והקצינו את זה".

שקד סיפרה כיצד פעלה בהיותה שרת משפטים כדי להקדים תרופה למכה, ביודעה ששנת 2019 תהיה שנת בחירות ולכן פעלה למינות שופטים ב- 2018 גם עבור שנת 2019, זאת בעוד לא ידעה שהמערכת תיכנס לסחרור כזה של שלוש מערכות בחירות וממשלת מעבר למעלה משנה. "אילו לא הייתי מקדימה וממנה יותר שופטים, היינו נשארים במחסור חמור של שופטים במשך שנתיים. זו רק דוגמה כיצד שרים גם ככה מוגבלים מאוד ביכולת שלהם לפעול. ההסתייגות שהצעתי כאן לא קשורה לקואליציה אופוזיציה, אלא לקרוא את חוק היסוד הקיים כפשוטו, שהממשלה תוכל לתפקד רגיל עד 3 חודשים לפני הבחירות".

בעניין ההסתייגות הנוגעת לפסקת ההתגברות, אמרה שקד, כי "בעקבות המהפכה החוקתית, בית המשפט נטל לעצמו את הסמכות לפסול חוקים. כשרת משפטים ניסיתי לקדם ורסיות שונות של פסקת התגברות; בתוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כמו בחוק יסוד חופש העיסוק וגם בנושא המסתננים. בג"צ לא מאפשר לממשלות ליישם מדיניות הגירה וכל פעם שיש איזשהו פתרון כולל חוק למניעת הסתננות, כולל מתווה מדינה שלישית וגם חוק הפיקדון, בג"צ התערב. לכן הפתרון: פסקת התגברות מצומצמת רק על המסתננים, למרות שאני חושב שנדרשת פסקת התגברות כללית. גם בחוק השפיטה נדרש תיקון; זכות לבג"צ לבטל חוקים אבל ברוב ולא בכל הרכב רגיל. אם כבר פותחים את חוקי היסוד ועושים שינויים משטריים אלו שינויים שיש לשקול. בעשרים האחרונות הופר האיזון ויש בזה חזרה לאיזון שהכנסת תוכל לחוקק חוק שבג"צ פסל לארבע שנים". 

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הגיב לקריאתה של שקד: "מסכים שפסקת התגברות נדרשת, אך במתכונת הזאת של חקיקה להקמת ממשלת האחדות בלי דיון מעמיק, זה לא המקום הנכון במסגרת של הסתייגות ולכן אתנגד". גם ח"כ עוזי דיין (הליכוד) הצטרף לדבריו: "כיום, עלינו כחברי כנסת יש בלמים, כאשר לא ברור לי אילו בלמים יש על בית המשפט העליון. אני סבור שלא נכון לעשות את זה במסגרת הזו אבל אני אמליץ להכניס את זה לקווי היסוד של הממשלה". 

ח"כ שקד השיבה: "זו הכנסת הראשונה בשנים האחרונות שיש מעל 61 חברי כנסת, ללא קשר לגושים, שתומכים בפסקת ההתגברות ולכן יש לבצע את זה עכשיו". 

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג (כחול-לבן) אמר לשקד: "הדיון הזה צריך להיות בדיון חוקה, שם האכסנייה הראויה לדיון כזה".