אציין שהדברים הבאים נכתבו לצורך העלאת נושא תרומת כליה ולכבודה של מתנת חיים ומייסדה:
הכאב על פטירת הרב, גדול ביותר. הרב הבר החל את מפעל חייו, "מתנת חיים", לאחר שהוא בעצמו באופן פתאומי, היה במצב של קריסת מערכות ונזקק לתרומת כליה. במהלך שהותו בדיאליזה פגש בחור צעיר, פנחס תורג'מן, שנזקק לכליה, ובמשך הזמן הם הפכו לחברים טובים. למרבה הצער פנחס, לא הצליח לקבל כליה למרות שכבר נמצא לו תורם, גופו לא החזיק מעמד.
הרב הבר, מתוך האבל על פטירת ידידו האהוב, החליט מיד להקים לזכרו, עמותה שתדאג לחולי כליות להשיג כליה. כולם יודעים שיש מסביבנו חולים שונים, חולי סרטן ומחלות נוספות. הרב הבר התייחד בכך שהוא העלה למודעות הציבורית הארצית,בהמשך גם העולמית, את סבלם הגדול של חולי הכליות.
עד ש"מתנת חיים" קמה, כמה מאיתנו ידעו שיש אנשים שדיאליזה בשבילם היא סבל? זכה הרב, שלאחר שהוא עצמו קיבל כליה במתנה, לזכות גם אחרים בשני מובנים:
זכה לעורר אנשים בריאים לתרום מגופם כליה לאנשים חולים, וזיכה את החולים לקום לתחייה כפשוטו. אפשר לומר שמכוח פעילותו החשובה, היום בחברה הישראלית רבים יודעים ומתייחסים לנושא תרומת הכליה בצורה רצינית ומעוררת השראה. והכל בזכותו.
חשוב לציין שבתחילה אנשים רבים לא האמינו שאדם כלשהו יסכים בכלל לעשות מעשה, שנחשב אז מאד יוצא דופן, ויסכים לתרום כליה. בזכות מאמציו הרבים ומסירות הנפש שלו, רבים כיום, 800 תורמי כליה, זכו לתרום כליה, הם והחולים שהחלימו בזכותו, מוקירים לו תודה גדולה על כך.
ניסיונו הגדול בתחום וליבו החם לכל אדם באשר הוא, הן לתורמי הכליה ששאבו ממנו כוח ועצה טובה בתהליך הלא פשוט של תרומת כליה, והן, החולים הרבים שנושעו בזכותו, חבים לו את החסד הגדול שהעניק בעזרת ארגונו המיוחד, "מתנת חיים".
אין ספק שאיש ענק זה נלקח מאיתנו כדי להיות מליץ יושר על עם ישראל. יהי רצון שארגונו היקר ימשיך ויוסיף חיים כפי שהיה עד כה.
הדברים הבאים נכתבים לצורך העלאת נושא תרומת כליה ולכבודה של מתנת חיים ומייסדה:
אריאלה מקלר, מושב מעון, הר חברון, תורמת כליה מספר 380 של מתנת חיים