הסיפור הראשון הוא על אישה שהגיעה אליי בשביל איזון הורמונלי.
היא השתתפה בשיעור שלי, ועם תום הריקודים היא ניגשה אליי וסיפרה לי שכבר מספר חודשים שהיא לא קיבלה וסת. שאלתי אותה אם היא מנסה להרות, והיא אמרה שלא.
היא פשוט מתגעגעת לוסת שלה. הופתעתי קצת, כי נשים רבות שאני מכירה היו רוצות הפסקה מדי פעם מהמחזור החודשי.
אבל היא מתגעגעת. היא אוהבת את המחזוריות הזו, שנותנת לה תחושת ביטחון. כשהיא מקבלת וסת היא יודעת איפה היא נמצאת הורמונלית ומה קורה לגוף שלה.
היא יכולה להיות בטוחה שהיא לא בהריון, ואולי להיעזר במחזוריות קבועה למניעת הריון.
לכן היא החליטה לעשות מעשה והגיעה לרקוד אצלי.
הסברתי לה איך התנועה עוזרת לאיזון הורמונלי. אני אוהבת לדמות את זה לבקבוק עם תרכיז ומים: כשרוצים להכין מיץ בבקבוק ושמים תרכיז ומים, התרכיז נמצא למטה ומעליו רק מים. כדי להגיע לאיזון בין שני הרכיבים צריך לנער היטב את הבקבוק, התרכיז והמים מתערבבים ומתקבל מיץ.
ככה אני מדמיינת איזון הורמונלי באגן, הסברתי לה.
את מנערת ומנערת את האגן, בזכות התנועה המוח "נזכר" שיש שם רחם ושחלות, וצריך לשחרר הורמונים מתאימים.
פרשתי בפניה את משנתי על רגל אחת, עשיתי לה הרצאה שלמה על מפתן הדלת ונפרדנו לשלום.
שבוע אחר כך דיברנו בטלפון.
"זה עבד!" היא בישרה. "היה לי ביוץ!".
הסיפור השני הוא על עלמת חן, צעירה ויפה. רוקדת אצלי כבר למעלה משנה, ורק השבוע סיפרה לי את הסיפור שלה, מה הביא אותה אליי.
היא הגיעה אליי כי הרגישה איך סטרס ולחץ שהיא חווה בחייה נאגרים אצלה בבטן, והיא חיפשה דרך לפרוק אותם.
היא סיפרה לי שהיתה מקבלת ווסת כל 21 יום, עם דימום של שבוע. להיכנס להריון לקח לה המון זמן, והיא התנסתה בשלל גלולות והורמונים בנסיון לאזן את הגוף.
אחרי שהתחילה לרקוד אצלי המחזור שלה התאזן והסתדר פתאום, והיא קיבלה ווסת במרווחים גדולים יותר.
זמן קצר לאחר מכן היא הופתעה לגלות שהיא בהריון.
החוויה הזו חדשה לה: הריון בלי נסיונות בלתי נגמרים והמתנות מורטות עצבים, בלי תורים לרופאים ובלי הורמונים.
סיפוריהן של שתי נשים שהיו קשובות לגופן, הרגישו צורך בתנועה ושחרור, ונתנו מענה לצורך הזה.
הטבע עשה את שלו.
השראה.
ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".