שם: יערה שילה
עיסוק: מומחית בגיל הרך, רכזת תוכנית מנהלות מעון ורכזת פיתוח מקצועי במכללת אפרתה, מרצה ומדריכה פדגוגית להסבה בגיל הרך. אקטיביסטית חברתית, מייסדת חינוך מלידה. חברת סיעת התעוררות בירושלים.
קצת על התיק שלי: יש לי מגוון תיקים וכל הזמן אני מוצאת את עצמי מעבירה דברים מתיק לתיק, הצבע והשיוך הכולל לבגדים חשוב לי ללוק.
צילום: באדיבות המצולם
צילום: באדיבות המצולם
הפריט הכי כיפי: מסטיקים, רולדת ועיגולי תמרים, מגוון אגוזים - הכל בקופסאות קטנות.
הפריט הכי שימושי: המחשב נייד שאיתו אני הולכת לכל מקום. כשיש לי זמן אני פותחת אותו וכותבת מאמרי דעה. אלה יעסקו בדרך כלל במדיניות ומצב גיל הרך בארץ, לעיתים אכתוב על אקטואליה ודברים בוערים שבלב.
חשוב: אישור הכניסה הקבוע שלי לכנסת, איתו אני מגיעה פעמים בשבוע לוועדות - הועדה לזכויות הילד או בוועדת חינוך.
חיוני: מפתחות של האוטו, וזה כשאני לא שוכחת אותו מונע ומזעיקים את המשטרה בשבילי....
התיק של יערהצילום: יערה שילה
מביך: ניירות מסוגים שונים שזרוקים בתיק החל בכרטיסי ביקור שאינני זוכרת לשייך את הכרטיס לפרצוף, פתקי נייר עם מספרים ותזכורות שונות, טישו, מגבונים ועוד.
מיותר: מעירים לי פעמים רבות שהתיק שלי כבד. 'מה את סוחבת', אני נשאלת - אינני יודעת אך מבטיחה ששום דבר אינו מיותר ותמיד נזדקק למשהו ממנו.
פריט עם סיפור: יש לי ספרון קטן של שירי זלדה שאהובה עלי במיוחד. כשהתראיינתי לתפקיד פיקוח גני ילדים, נכנסתי לראיון והרב שמעון אדלר התנצל על העיכוב והאיחור. הזמן היה שבוע ההכנות לפסח, ואני עניתי לו שאני די שמחה על העיכוב, זו היה הזדמנות לשבת על כיסא בחוץ ולקרוא משירי זלדה, מי היה נותן לי כזו הזדמנות נהדרת בערב פסח.
לסיכום: יש לי תיק ובו המון דברים שאני אוהבת והם שימושיים, אך פעמים רבות תמצאו אותי רק עם מפתח ונייד, עד כדי כך שפעם לאחר מפגש במשרד הרווחה ירדתי עם הטלפון ומפתח של האוטו ואת התיק השארתי ברווחה.. מיד כתבתי פוסט נחמד ששמו היה יש לי תיק ברווחה.