ברוך ה' שזיכנו ללמוד אצל תלמידי חכמים. ברוך ה' שזיכנו ללמוד אצל תלמידי חכמים שאין להם מנוחה והולכים מחיל אל חיל. רבותינו לא דורכים במקום, ולא מניחים גם לנו, תלמידיהם, לדרוך בו. אחת לכמה זמן, כשאנו כבר חושבים שהכול מובן, המושגים ברורים, וכל העולם הרוחני שלנו מסודר בחנות מכולת, הם נכנסים לביקור פתע והופכים לנו הכול. רבותינו לא מניחים לנו לבנות פסלים וצלמים, לקדש את מה שהבנו לפני עשר שנים ולהמשיך לסגוד להבנות להן זכינו אתמול. רבותינו אניני טעם ואפילו עקצוץ של מרירות, או זיוף קטן בטונים, מורגש להם ומביא אותם להתחיל הכול מהתחלה.
ברוך ה' שזיכנו ללמוד אצלם ומהם.
אלא שהקמת מפלגת נעם, זו שזכתה לברכתם, איננה קשורה לאותה מידה טובה של אנינות טעם. מי שיעקוב אחר הפרסומים, שלשם שינוי באמת מספרים את האמת של אותה מפלגה, יגלה ששאיפותיה של המפלגה אינן מרקיעות שחקים ומטרותיה מאוד פשוטות ועממיות.
מפלגת נעם איננה תוצאה של הבנה מחודשת בכתבי הרב זצ"ל, היא גם לא באה לסמן ששליחי הציבור שהיו לנו עד היום, שוב אינם ראויים כיוון שהם לא היו מסוגלים להעפיל יחד אתנו, יושבי בית המדרש, אל הגבהים הרוחניים של פסקאות חדשות מכתבי יד קודשו.
מפלגת נעם באה לאוויר העולם מתוך שפַּנִינוּ כה וכה וראינו שאין איש. לא חלילה שאין איש ישר, ירא שמים ומסור. כאלה ישנם רבים וטובים. אלא שאין איש ואין מפלגה המוכנים לקחת על עצמם להיאבק בכל הרעל שמוחדר היום ללבבות ולמוחות של רבבות עמך בית ישראל.
תחושת ה'מדוּשְני עונג' של המפלגות הקיימות, ההרגשה שהנה אנחנו מטפסים ממדרגה למדרגה – הישיבות פורחות, שרת משפטים משלנו, כספים קואליציוניים שזורמים, חוק הלאום וחוק ההסדרה שיבוא במהרה; כל אלו מסיחים את הדעת ממה שקורה מעל ומתחת לפני השטח ומאיים לכלות את כל מה שהשגנו.
רובם של אזרחי ישראל יתקשו לסמן את קו פרשת המים, זה שעד אליו הומואים נקראו בפי התקשורת והציבור 'סוטים' וכולם סלדו מצורת חייהם, וממנו הם הפכו להיות פאר החברה והדרה, 'קהילה' 'גאים' ו'להט"בים'; באופן דומה, גם זיהוי קו השבר, זה שעד אליו מי שנישא לגויה קיבל את השם 'בוגד' ו'מורד', וממנו הוא הפך להיות נציגה של 'האהבה שאין לה גבולות ויודעת לנצח הכול', גם הוא לא פשוט.
מכל מקום, זיהוי נקודת השבר איננו המבוקש, אולם ההבנה שישנה כזו, חשובה ביותר. גם היום, אחרי כמה שנים בהן אנחנו נמצאים בתהליך עמוק מאוד של מחיקת הזהות הלאומית והמשפחתית, עדיין רובם של אזרחי מדינת ישראל אינם מודעים לכך.
אבל לא עליהם תמיהתנו, לא מהם דרישתנו. תמיהתנו על הציבור שאמור לתת נשמה למדינה, דרישתנו מנבחריו שיבינו שעליהם לחדול מלהילחם את מלחמות העבר ולצאת לקרב כנגד המלחמה הנוכחית.
לעת עתה, נבחַרינו מתחרים בינם לבין עצמם מי יותר גבר מול חמאס ומי צועק חזק יותר ש'שנית עמונה לא תיפול'. גם על סוגיות תרבותיות וחינוכיות, כאלו שנוגעות לזהות היהודית של המדינה, הם יודעים לדבר ואפילו בתקיפות. רק שעליהן טרם ראינו אותם מאיימים בפירוק ממשלה או בסנקציות אחרות.
בזמן בו כולם עסוקים בשאלות של היתכנויות פוליטיות כאלו ואחרות, בזמן שכולם עסוקים במי יקבל ראשון את תפקיד השר הבכיר, קמה קבוצת אנשים, אכפתיים אחראיים ודואגים ושואלת –
האם בתוך האיחוד הגדול, אשר לטובתו טובי הבוחשים בחשו, מישהו שם על ליבו וקיבל על עצמו להיאבק על צורת הדורות הבאים –
האם יש מישהו מכל האיחוד הנפלא הזה, אמיץ מספיק כדי להכריז שהוא ולא אחר יעשה כל שביכולתו על מנת לנקות את משרד החינוך ממגפת הלהט"ביות שמשתוללת בתוכו ומרעילה אפילו את ליבם הרך של ילדי הגנים?
האם מישהו מהחבורה, שאסור לערער על איכויותיה, מתכנן לטפל בכך שבמדינת ישראל היום ישנה שטיפת מוח, בהובלת נשיא המדינה, בעד התבוללות?
למען ה', עבור מה נלחמו כל כך להשיג את אותו איחוד, אם בסופו של יום אין בתוכו נציג אחד שמקבל על עצמו לעסוק בשאלות שנוגעות לזהותו של הדור הבא ובקיומם של הדורות שאחריו.
האם אתם מאמינים שיכולים להיות רבנים ואנשי ציבור שסתם כך מתעניינים בעתיד הזהות האישית והיהודית של בני הנוער באשדוד, בת ים ותל אביב? פשוט סתם כך.
ואומרים האנשים, מדוע שלא תביטו על כל הדברים הטובים שכבר ישנם קיימים. הם ודאי צודקים. ודאי שישנם דברים טובים. רק מה כל אלו יוכלו להועיל כשפוגעים ביסודות החיים, כאשר מתחת לפני השטח קורים דברים שהם הרס וחורבן החיים. כאשר ישנו עץ גדול ויפה, בעל ענפים ועלים ופירות מתוקים, אך מתחת לאדמה תולעת מכרסמת את שורשיו, האם אפשר לומר, שעדיף להתרכז בטוב ולא לשים לב לרע?!
מפלגת נעם איננה מפלגה של אלו שמחפשים כל העת פילוגים, היא גם איננה מפלגה של בעלי שאיפות גבוהות שלא מוכנים להתפשר עם מגבלות המציאות. מפלגת נעם היא מעט מזעיר ממה שראוי לעשות עבור השאיפה הכל כך פשוטה, שעם ישראל ימשיך לשמור על זהותו הנורמלית.