ביום חמישי, ה-26 באפריל 2018, י"א באייר תשע"ח, אירע אסון נחל צפית, שבו נספחו בשיטפון ומצאו את מותם תשע בנות ובן אחד, מהם שהיו חניכים במכינה הקדם צבאית בני ציון בתל אביב ומהם שהיו תלמידי כיתה י"ב שהיו מועמדים ללמוד במקום זה.
בהיוודע דבר האסון הכבד התגלתה שותפות גורל עצומה בקרב העם, ושררו לכידות ואחידות גדולים, וכשהתבררו מימדיו ירד אבל גדול על המדינה. אסון זה טלטל את החברה הישראלית, מכינת בני ציון נסגרה והפרקליטות הודיעה בסוף חודש פברואר 2019 על הגשת כתבי אישום, בכפוף לשימוע, נגד ראש המכינה יובל כאהן והמדריך הראשי בטיול אביב ברדיצ'ב. הטרגדיה הגדולה היא שמסתבר שהיו התרעות חמורות בנוגע למזג אוויר קיצוני שאמור היה לשרור באזור, אולם ראשי המכינה העלימו לכאורה עין מהן. לפי מה שדווח באמצעי התקשורת, נשמעו קולות הן בקרב חלק מהורי החניכים והן בקרב חלק מהנספים עצמם בנוגע לסכנה אפשרית, אך הייתה התעלמות מהם, והטיול שהסתיים בצורה טראגית התקיים חרף תחזיות מזג האוויר וחרף התנגדויות שהובעו לגביו. סמוך לאחר האסון ארגנה אחת הניצולות עצרת זיכרון בכיכר רבין בתל אביב, ועצרות נוספות התקיימו בירושלים ובמזכרת בתיה.
אחדים מניצולי האסון ארגנו לאחרונה בכיכר הבימה בתל אביב בחול המועד פסח, ה-24 באפריל 2019, עצרת זיכרון לרגל מלאות שנה לאסון על פי התאריך הלועזי של התרחשותו. יום השנה הלועזי חל השנה בשביעי של פסח, וטקס הזיכרון הוקדם והתקיים יומיים קודם לכן.
אסון נחל צפית נחשב כקטסטרופה בכל קנה מידה, בוודאי בקנה המידה הלאומי של ישראל, וכשם שזכינו בשעת מעשה בזמן אמת לשותפות גורל כנה ואמיתית בכל שכבות הציבור, כך באותו האופן נראה במובהק לומר כי ראוי שהעם כולו יעלה על לוח ליבו מאורע זה מעתה והלאה ביום השנה העברי שלו, ויתייחד עם זכר ההרוגים. מתוך ההכרה שראוי להעניק למועד זה צביון דתי, באתי לערוך נוסח מתואם של תפילת "אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים" לעילוי נשמותיהם של הנספים באסון, והענקתי לה את הכותר "תְּפִלָּה לְעִלּוּי נִשְׁמוֹת הַנִּסְפִּים בָּאָסוֹן נַחַל צָפִית". התפילה יכולה להיאמר בטקסי זיכרון למאורע וכן בבתי הכנסת ביום הזיכרון למאורע.
יום השנה הראשון להתרחשות האסון בהתאם ללוח העברי חל ביום רביעי בלילה וביום חמישי, ה-15 וה-16 במאי 2019. מכיוון שקוראים ביום זה בתורה, לפיכך נראה לומר שיש להעדיף לשאת את התפילה לעילוי נשמות קורבנות אסון השיטפון בתפילת שחרית לאחר קריאת התורה. תפילה זו ראויה להיאמר בידי החזן והציבור כולו. ייתכן גם ויהיו קהילות שיבקשו לאומרה כבר בתפילת ערבית, עם תחילת ציון מועד יום הזיכרון.
באשר לנוסח התפילה יוער כי היא מסתמכת על התבנית המסורתית של תפילת "אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים" ונכללה פיסקה המתייחסת לנסיבותיו של האסון הספציפי. השימוש בהיגד "אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ" מעוררת הד לנאמר ב"יזכור" לחללי צה"ל, לפיסקה "מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ, בְּהֵחָלְצָם לְעֶזְרַת הָעָם וְהִרְווּ בְּדָמָם הַטָּהוֹר אֶת רִגְבֵי אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ", שכן הנספים באסון היו קשורים למכינה קדם צבאית והתעתדו להתגייס, וחשוב לדעתי לתת מקום ומשקל לעניין זה.
כן יצוין כי כללתי את שמות הנספים כפי שמצאתים בפרסומים באמצעי התקשורת; לא היו באמתחתי שמותיהם העבריים של ההורים ולא היו לנגד עיניי העתקי כלל המצבות. לפיכך עשיתי שימוש בשמות הפרטיים ובשמות המשפחה. יש לקוות שעם הזמן אפשר יהיה להשלים את הפרטים הללו.
תְּפִלָּה לְעִלּוּי נִשְׁמוֹת הַנִּסְפִּים בָּאָסוֹן נַחַל צָפִית - נוסח התפילה
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת עֲשֶֹרֶת קָרְבְּנוֹת שִׁטְפוֹן הַמַּיִם בְּנַחַל צָפִית: אלה אור, צור אלפי, גלי בללי, אילן בר שלום, מעיין ברהום, רומי כהן, אגם לוי, יעל סדן, עדי רענן, שני שמיר, אֲשֶׁר קִפְּחוּ אֶת חַיֵּיהֶם בִּימֵי עֲלוּמֵיהֶם בְּעֵת שֶׁטִּיְּלוּ וְהִתְהַלְּכוּ עַל אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ קֹדֶם גִּיּוּסָם לִצְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם.
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעֲמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.
צילום: ד"ר יעל לוין