ניסיון להתמודד עם דליפת שתן משותף לגברים ונשים בטווח רחב של גילאים. על אף שהתופעה עצמה שכיחה בעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 55, היא קיימת גם אצל ילדים ובני נוער ועלולה לפגוע באיכות החיים של אנשים עם רקע בריא לחלוטין. בין היתר, זה קורה כי יש סוגים שונים של דליפת שתן ומשום שהיא עלולה להתרחש במאמץ, מתוך דחיפות, כתוצאה ממילוי יתר או על רקע תפקודי.

הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שעל אף המבוכה, דליפת שתן שכיחה באוכלוסייה ויש מה לעשות על מנת להתמודד איתה. על קצה המזלג אפשר להזכיר פתרונות ספיגה של חברות מובילות כגון דיפנד וניתן גם להשתמש במספר סימנים מקדימים כדי לדעת מתי לפנות לרופא.

מתי פונים לרופא?
את הפניה לרופא רצוי לתאם מיד כאשר מופיעים סימנים מקדימים לבריחת שתן. זה אומר שניתן להתייעץ עם רופא משפחה כאשר בריחת שתן מתרחשת במצבים שבהם הלחץ התוך-בטני עולה בבת אחת, או אם חווים דליפת שתן בהמשך לתחושה חזקה ופתאומית של צורך לרוקן את השלפוחית – עד כדי מצב שבו לא מספיקים להגיע לשירותים.

לשם השוואה, בריחת שתן מעורבת היא תופעה שמשלבת בין בריחת שתן במאמץ ובריחת שתן מתוך דחיפות. לעומת זאת, בריחת שתן על רקע תפקודי לרוב תטופל בשלבים מוקדמים כי היא נגרמת או נובעת ממצבים רפואיים מובהקים ובהם מחלות נוירולוגיות, פרקינסון, בעיות אורטופדיות, מחלות פרקים וכן הלאה.

איך מטפלים?
החדשות הטובות הן שאפשר להתמודד עם בריחת שתן בעזרת טיפולים אפקטיביים. רשימת הטיפולים המומלצים כוללת תרגילים גופניים לחיזוק שרירי רצפת האגן, טיפול תרופתי ולעיתים גם ניתוחים. במקביל, רצוי כאמור לשקול לשלב מוצרי ספיגה וכך לשפר את איכות החיים בלי לסבול ממבוכה.

גברים ונשים בגילאים שונים יכולים למצוא את מוצרי הספיגה שמתאימים להם. האפשרויות נעות בין תחתונים חד פעמיים, תחבושות וחיתולים למבוגרים ויש גם מוצרים שמותאמים באופן ספציפי למבנה הגוף. בנוסף, מוצרי הספיגה מתאפיינים ביכולת להתמודד עם דליפת שתן חמורה ובנטרול ריחות לא נעימים.

כיצד למנוע זאת?
היכרות עם התחום של אובדן שליטה על שלפוחית השתן עד כדי דליפה בלתי רצונית מעודדת אנשים למנוע זאת מראש. המניעה מתחילה בשינוי התנהגותי כגון הרחקת מאכלים או משקאות מגרי שלפוחית ובהם קפאין, אלכוהול, מיצי הדרים ואוכל חריף – והיא ממשיכה עם הגבלת כמות השתייה והימנעות משתיית מים בערב.

לסיכום, דליפת שתן מטרידה המון אנשים אך אפשר להתמודד איתה. הכי חשוב לפנות מוקדם לרופא ולהתאים טיפול אישי לנסיבות.