השבוע הוא שבוע של חסד. החל מחסד שבחסד ,עד למלכות שבחסד,אנחנו מנסים להפגש עם נקודת צלם האלוקים שבתוכנו ,מזווית החסד.

נתינה,היא יסוד העולם. אנחנו לא אמורים לפעול ולעשות בבדידות,אפילו לא לשרוד בבדידות. ברוב המקרים,המתבודד הקיצוני ביותר,עדיין שותה מים שמישהו אחר שאב, ונעזר בחשמל שמישהו אחר מייצר. גם רובינזון קרוזו חוזר לבסוף לאנגליה.....

למה? כי "עולם חסד יבנה"  הבורא ברא אותנו במתכונת כזו, שאנחנו מקדמים את העולם רק יחד ,ואגב כך,כל פרט משכלל את היכולות האישיות שלו. אנו זקוקים זה לזה בחומר ורוח, נוצרנו חצי: איש ואישה שצריך לנסר זו מזה, עם ישראל נותן מדי שנה מחצית השקל,ולא שקל שלם,כי זה מה שמפעיל את העולם, ובכוונה.

אם למשל,אנחנו מנסים להחזיר הביתה את אברהם מנגיסטו שכמעט ונשכח, אנחנו גומלים כאן חסד קודם כל עם......עצמנו. 

כך אנחנו מחזירים הביתה חלק בנו שנשכח, כך מתחברים עם משפחת מנגיסטו הפרטית, עם אברה האיש, עם כלל ישראל שאדם חולה ופגוע מתוכו מתענה בידי החמאס בעזה. ועם עצמנו, שחלק מהנשמה שבנו כמה לאיחוד הזה. "ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות, לתקן את נפשותינו כוחותינו ונשמותינו"