יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר פנה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט ולמשטרה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית של זיופים בכמה קלפיות. רובן המכריע של הקלפיות בהם התגלו ליקויים - ביישובים ערביים ודרוזיים.
בסוף השבוע פורסם במעריב תחקיר על עשרות עדויות שחושפות רמאויות ושחיתויות בקלפיות בחברה הערבית-ישראלית. בתחקיר של העיתונאי קלמן ליבסקינד הוצגה תמונה של זיופים רחבים ו"קניית קולות" על ידי ראשי ועדות קלפי שמחלקים עשרות מעטפות למצביע בודד, על ידי בעלי תפקידים שמאפשרים להצביע במקום מי שלא הגיעו לבחור.
לדוגמה, יו"ר ועדת הקלפי בבחירות האחרונות בישוב כעביה אמר: "הייתי היהודי היחיד בקלפי. כל השאר היו ערבים. באזור שבע בערב, כשהיינו בערך על 40% הצבעה, בא אלי אחד מחברי הוועדה והציע שהם יכפילו לי את הכסף שאני מקבל על היום הזה, ובתמורה אני אאפשר להם להתחלק בשאר הקולות, של אלה שלא הצביעו. זה כבר הגיע לרמה שהתחילו לשאול אותי, בשיא הרצינות, כמה אני רוצה. מה שהדהים אותי היה שכל חברי הוועדה היו בתוך הדיון הזה. היו שם שלושה חברי ועדה ועוד משקיף אחד או שניים. הייתי די מופתע. אמרתי להם שזה לא חוקי ושאני בעד דמוקרטיה, שבה כל אחד בוחר בעצמו. כל כמה דקות ניגש אלי מישהו והציע לי את זה שוב. 'אולי בכל זאת אתה רוצה', 'זה לא באמת ישפיע על התוצאה הכללית', 'ממילא כולם משקרים'. אמרתי להם שזה לא בסדר. במהלך ספירת הקולות היו אצלנו שוטרים. גם הם היו ערבים, אבל אם הבנתי נכון, לא מהכפר עצמו. מה שהדהים אותי היה שגם אז ההצעות נמשכו, והשוטרים שמעו את זה ולא אמרו כלום".
דוגמה נוספת היא ממשקיף בישוב דיר אל־אסד שאמר: "היו, במהלך היום, הרבה ניסיונות לעגל פינות. מתישהו, בשעות אחר הצהריים, יצאתי מהקלפי להצביע בקלפי נגישה בכפר, שני רחובות מהקלפי שלי. בחוץ תפס אותי איש בשם נימר, שנאמר לי שהוא סגן ראש הכפר או סגן ראש המועצה, ובהתחלה פנה אלי יפה. הוא הציע לי לאכול, ושאל אותי עד איזו שעה אני נשאר בקלפי. כשאמרתי לו שאני נשאר עד אחרי הספירה, הוא שאל 'אתה מהליכוד, נכון?', אמרתי 'כן'. הוא שאל 'אתה רוצה שביבי ינצח, נכון?', אמרתי 'כן'. אז הוא אמר לי 'תשמע, לי לא אכפת שהוא ינצח, כי ממילא זה מה שיקרה, אבל אני רוצה שהמפלגה שלי תקבל כמה שיותר קולות, כי ככה אני מקבל יותר תקציבים'. הייתי בטוח שהוא צוחק עלי, ואז הוא הציע לי: 'בסוף היום, בוא נחלק את הקולות. חצי חצי בקולות שיישארו. חלק לליכוד וחלק לנו'. היו איזה 200 קולות שלא הצביעו. אמרתי לו, 'אתה צוחק עלי?'. ראיתי שיש לו תג של ועדת הבחירות. אחר כך אמרו לי גם חברי הקלפי שהוא בוועדת הבחירות האזורית. אמרתי לו שאני לא עושה דברים כאלה".
סגן יו"ר קלפי באום אל־פחם: "באזור שעה שמונה בערב נכנס לקלפי אדם בגיל 50־60, לא בעל תפקיד, וביקש ממני לבוא איתו רגע לדבר בצד. הוא שאל אותי 'אתה יודע למה הוצאתי אותך?'. אמרתי לו 'לא'. הוא אמר לי: 'שמע, יש פה אחוזי הצבעה נמוכים, בוא נעלה אותם'. שיחקתי אותה כאילו אני לא מבין. הוא אמר לי: 'אני הולך לעשות סיבוב בעוד כמה קלפיות, עוד חצי שעה אני אחזור אליך'. עברה עוד איזה רבע שעה, ובא מישהו אחר. שאל אותי: 'תגיד, אתה פה בשביל הכסף או בשביל האידיאולוגיה?'. אמרתי לו 'באתי לעבוד'. כולם שמעו את השיחה הזו מסביב, כולם ידעו למה הוא בא, ולאף אחד זה לא היה נראה בעייתי או מוזר. אמרתי לו שאני לא מבין מה הוא רוצה. הוא ענה לי: 'יש פה אנשים שלא הצביעו, בוא נצביע במקומם ונחלק בינינו את הקולות'. היו אז אולי 50%. אמרתי לו: 'אני לא מעוניין, זה נגד החוק'. "חזרתי לקלפי, ואז כולם התחילו לנסות להוציא אותי החוצה. הייתי היהודי היחיד שם. קודם הגיע הראשון שהוציא אותי, ושחזר בינתיים. הוא אמר לי: 'בוא נלך לאכול, בוא אלי הביתה'. אמרתי לו תודה וחזרתי פנימה. ואז עוד מישהי לקחה אותי החוצה. 'בוא אני אראה לך איפה אני עובדת כאן באזור'. כשניסיתי לחזור שוב פנימה, אני רואה עשרות אנשים, משהו כמו 30 איש, חוסמים לי את הכניסה לקלפי. אמרו לי: 'אי אפשר להיכנס עכשיו, כי יש שם אשה שמתלבשת בפנים'. היה ברור לי מה קורה שם בפנים. היה לי ברור שמכניסים שם מעטפות. ברור שאף אחת לא מתלבשת בקלפי, בטח לא כשכמעט כל מי שנשארו בפנים היו גברים. אחרי כמה זמן נתנו לי להיכנס. מאוחר יותר, במהלך הספירה, שוב ניסו להוציא אותי החוצה". אכסאל, משקיף: