אני רוצה להציג פה נקודת מבט הוליסטית, שאולי יש בה להציע תשובה לשאלת מקומן של הנשים בשמחת החג (ספויילר: לא במטבח). טובי בראונינג, הוגת השיטה של "עוצמת הרכות", מסבירה על ההבדלים ההוליסטיים בין גבריות ונשיות: הגבריות היא ממלכת השכל.
השכל הישר הוא כמו קו ישר (גם בקבלה היהודית ישנה הקבלה בין הגבר לקו, קביעות). הכל קבוע, מתוכנן, מחושב, הגיוני וצפוי. העולם הגברי (בהכללה) הוא עולם שכלתני, מחושב ומתוכנן מראש. השכל הוא הכלי המרכזי והחשוב ביותר בהקשר הזה, והשפה שלו היא השפה המילולית.
לעומת זאת, בניגוד לגבריות הקבועה, העולם הנשי הוא עולם משתנה (מעגל, על פי הקבלה). אם העולם הגברי מקדש את השכל, העולם הנשי מקדש את הבטן. תחושות בטן, רגש ואינטואיציה הן הכלים העיקריים המשמשים את הנשיות. בניגוד לגבריות המתוכננת והמחושבת, הנשיות היא ספונטנית, משתנה, ומותאמת מחדש בכל רגע נתון. החיבור הנשי לגוף ולרחם הוא חיבור מיסטי המתאים את עצמו למציאות משתנה, והשפה שלו היא שפת הגוף.
מהו, אם כן, הקשר הנשי לפסח?
לאחר קריעת ים סוף, התגובה הנשית המרגשת המתוארת היא של מחול ספונטני: "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות". מכיוון שמחול נשי הוא מחול ספונטני שמשתנה בהתאם למציאות ומתאים את עצמו כל פעם מחדש, המחול הנשי הוא כלי ביטוי אותנטי שיכול לבטא הודיה ותפילה. לאחר הנס הגדול של קריעת ים סוף, הנשים פורצות במחולות ספונטניים. זו דרך ביטוי פיזית לתפילת הודיה מופלאה, שפת גוף נשית המותאמת למציאות.
אני נוהגת לשאול נשים: אילו מחולות, לדעתכן, היו שם? איזה סגנון ריקוד זה היה?
המשמעות של המילה "מחול" בעברית היא "מעגל" (ניתן לראות זאת למשל בביטוי "חוזר חלילה", או במדרש "עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם" [תענית לא].
אני סוברת שהנשים פצחו בריקוד נשי שכולו מעגלים (המוכר כיום כריקודי בטן), המותאם לכלל הנשים, בכל גיל, בכל מבנה גוף ובכל שלב בחיים. ריקוד שכל הנשים הכירו, ששימש אותן גם כריקוד הריון וריקוד לידה, ריקוד שכולו מעגלים נשיים ואחווה נשית.
נחזור לשאלה בה פתחתי: מדוע נשים אינן מוזכרות במצוות "והיגדת לבינך"? לפי מה שהסברתי לעיל, ניתן להסביר את התשובה כך: העולם הגברי מבוסס השכל והתכנון צריך ציווי מראש לפעולה שכלתנית.
הנשים, לעומת זאת, יוצרות בעצמן חיבור אינטואיטיבי ספונטני, המותאם ספציפית למקום, לזמן, ולנפש שלהן.
שנזכה ליצור לעצמנו חיבור מלא, שמח ועוצמתי, ולהביא גאולה מלאה לנפשנו וגופנו!
חג שמח,
חני